החייל שלי

עונה 2 פרק 107

״ועכשיו בוא נחזור.. תגיד למפקד שלך שאתה צריך ללכת..״ הוא אמר, ושתינו התחלנו להתקדם בכיוון חזרה אל המשרד.
*****************
-נקודת מבט של בר-
פקחתי את עיניים שלי וראיתי את דניאל יושב על הכיסא שליד המיטה, גמור מעייפות ״בוקר טוב לאב״ הוא אמר וקם, מצמיד את שפתיו למצחי
״בוקר טוב״ אמרתי והעלתי את שפתיי על מנת לפגוש בשפתיו ״מתי חזרת?״ שאלתי לאחר שהתנתקנו
״לא זוכר.. מאוחר״ הוא אמר והתיישב על המיטה שלי, מניח את ידו על בטני ומלטף אותה מעט
״איך את מרגישה?״ הוא שאל ומעיניו נשקפה דאגה רבה
״בסדר.. אני חושבת.. לא מרגישה כלום בגלל התרופות״ אמרתי וחייכתי חיוך קטן
״זה יעבור.. אני מבטיח״ הוא אמר והתכופף לנשק אותי
״לא אכפת לי.. כל עוד אני איתך״ אמרתי בשקט
זה היה נכון, לא היה אכפת לי לעבור כל דבר, מלבד שהוא ישאר שם איתי, יהיה שם כשאני צריכה אותו.. בשביל לחבק ולנשק אותי וללחוש לי שהכל יהיה בסדר אפילו ששתינו יודעים שלא.
״אני אוהב אותך״ הוא אמר ונישק אותי שוב
״אני אוהבת אותך״ אמרתי ונישקתי אותו
״באתי לבקר את בו.. לא באתי לראות את האח הקטן שלי מתמזמז פה״ קולו של גיא נשמע מפתח הדלת
התנתקנו בזריזות, וראינו את גיא עומד עם ספיר בפתח הדלת
״הספקת לישון?״ ספיר שאלה את דניאל בזמן שחיבקה אותו
״לא״ הוא אמר ומשפשף את עיניו
״לך הביתה דניאל״ אמרתי לו
״בשום אופן לא״ הוא אמר בהחלטיות
״דניאל.. אתה גמור מעייפות.. לך הביתה תישן כמה שעות ותחזור.. אתה לא יכול לתפקד ככה.. גיא וספיר ישארו איתי״ אמרתי
״בר אנ-״ הוא התחיל לומר אך קטעתי אותו ״אני לא מתווכחת איתך על זה דניאל..״ אמרתי
״אני יכול לישון כאן בר״ הוא אמר בייאוש, יודע שאני לא יוותר לו.
״אתה צריך להתקלח דניאל.. ואתה לא יכול לישון על כיסא.. לך בבקשה הביתה.. תחזור שתהיה יותר עירני.. זה בסדר״ אמרתי
הוא נאנח ״אני יודע שאת מנצלת את זה שאני גמור מדי כדי להתכווח איתך..״ הוא אמר והתקרב אלי, מצמיד את שפתיו לשפתיי לנשיקה ארוכה לפני שעבר לנשק את מצחי ״אני יחזור הכי מהר שאני יוכל״ הוא אמר
״זה בסדר אל תמהר.. תישן״ אמרתי לו
״אני אוהב אותך״ הוא אמר ונישק את מצחי לפני שלקח את המפתחות של האוטו וצעד לכיוון הדלת
״אפשר לחשוב שאתם נפרדים לשנתיים.. בסך הכל לכמה שעות והוא חוזר״ גיא אמר והתיישב לידי בזמן שנאנח וגלגל את עיניו
גלגלתי את עיני ״אז.. התוצאות של הבדיקה שלך הגיעו כבר בר?״ גיא שאל
״לא..״ אמרתי ״אני לא בטוחה שאני רוצה שהם יגיעו״
״הכל יהיה בסדר.. אני בטוח שהבדיקות יהיו חיוביות.. ואם לא.. אז אני בטוח שהם ימצאו משהו״ הוא אמר
״חסר להם שלא״ ספיר אמרה וחייכה אלי
נאנחתי ״אני רק רוצה לעבור את התקופה הזאת״ אמרתי
״אני יודע״ גיא אמר והחזיק בידי
״אבל הכי קשה זה.. לראות אותו ככה״ אמרתי
״מה זאת אומרת?״ ספיר שאלה
״אתם ראיתם בעצמכם.. הוא גמור.. הוא רק כאן והוא כל הזמן נשאר ער למקרה שיהיה משהו, או שהוא בבסיס והוא ישר חוזר לפה.. הוא בקושי אוכל.. הוא מענה את עצמו״ אמרתי
״כי הוא אוהב אותך.. הוא לא עושה את זה בכוונה״ ספיר אמרה
״אבל אני לא רוצה שזה מה שיהיה..״ אמרתי ״הוא תמיד אומר לי שהכל יהיה בסדר והוא יודע שזה לא נכון.. הוא מתאמץ לסתם..״
״הוא לא בר..״ גיא אמר ״כל דבר שהוא עושה הוא עושה בגלל שהוא אוהב אותך.. בשביל שאת תחייכי״
״אבל הוא לא צריך להרוג את עצמו בשביל זה״ אמרתי
״הוא לא.. זה רק נראה לך ככה בר..״ גיא אמר
״אתמול דיברתי איתו.. הוא בסך הכל דואג לך.. הוא מייסר את עצמו.. זה נכון.. אבל רק כי הוא אוהב אותך.. הכל כי הוא אוהב אותך! אל תשכחי מה את עשית בזמן שהוא ניסה להציל את ניר..״ גיא אמר
״אב-״ התחלתי לומר אל נעצרתי מאחר ולא היה לי מה להגיד, וזכיתי את גיא בחיוך של ניצחון.
דיברנו כמה שעות, והם הצחיקו אותי וניסו להשכיח את המחשבות מראשי
״אני הולך להביא לי לאכול.. רוצות משהו?״ גיא שאל בזמן שהתרומם והתכוון לצאת מהחדר
״לא״ אמרתי בזמן שספיר אמרה ״מה שאתה מביא לך״
הוא הנהן ויצא מהחדר ״באמת לא קיבלת את התוצאות?״ ספיר שאלה אותי כשהייתה בטוחה שגיא לא שומע
״לא..״ אמרתי ״הרופא אמר שאני ידע בבוקר.. אבל הוא לא בא..״ אמרתי, וניסיתי בכל כוחי להתעלם מההרגשה הרעה שטיפסה במעלה בטני
״כנראה שזה סימן טוב״ ספיר אמרה
״אל תנסי לשכנע אותי.. אני כבר יודעת שזה לא״ אמרתי
״אני לא מנסה לשכנע אותך.. אני אומרת.. הכל יהיה בסדר.. זה יצא חיובי״ היא אמרה
״אני מקווה..״ אמרתי והשענתי את ראשי לאחור
לפתע הטלפון שלי צלצל, וזאת הייתה שיחה משחר ״הלו?״ עניתי
״בר!! איך את מרגישה? כבר הגיעו התוצאות? תגידי לי שהכל בסדר! הכל בסדר נכון? אני סתם פרנואידית.. ידעתי את זה״ היא התקיפה, לא נותנת לי שניה לדבר
״אני בסדר..״ אמרתי באנחה ״דניאל אמר לכם?״ שאלתי
״דניאל אמר לעומר ועומר אמר לי.. אנחנו בדרך אלייך״ היא אמרה
״לא שחר.. זה בסדר באמת.. אתם לא צריכים לבוא״ אמרתי
״לא שאלתי.. הודעתי.. אנחנו בדרך״ היא אמרה וניתקה, גורמת לי להאנח.
לפתע הדלת נפתחה, וגיא חזר עם אוכל בידו, מגיש אחד לספיר ויושב לאכול גם, מניח את השקית על השידה
״הבאתי לך קולה.. והבאתי אוכל למקרה שתרצי״ הוא אמר לי
״אסור לי קולה״ אמרתי
״אה.. אני ילך לקנות לך משהו אחר״ הוא אמר ונעמד
״לא לא לא גאיה! זה בסדר״ אמרתי
״בטוח?״ הוא שאל ״בעצם מה אני שואל אותך.. אני חוזר עוד כמה דקות״ הוא אמר ויצא מהחדר, לא מחכה לתשובה.
שניה אחר כך הדלת של החדר שלי שוב נפתחה, ועומר ושחר נכנסו ממנה.
״בו!״ שחר אמרה ורצה לחבר אותי
״היי.. איך את מרגישה אחות קטנה?״ עומר שאל בעדינות וחיבק אותי
״עומר? הכל בסדר?״ שאלתי ״נראה לי שאתה זה שחולה פה״
בדרך כלל הוא מלא אנרגיות, הוא נכנס ומצחיק, ועכשיו הוא מאופק ורציני.. לא מתאים לו
״אני בסדר.. סתם עייף״ הוא אמר ונישק את מצחי
הסתכלתי לעבר שחר, שתאמת את דבריו, אך היא רק משכה בכתפיה
״הביאו לך כבר את הבדיקות?״ היא שאלה
״עדיין לא..״ אמרתי ונאנחתי ״הוא אמר שהתוצאות יגיעו בבוקר.. והם עדיין לא הגיעו..״ אמרתי
״יהיה בסדר בו.. כנראה שיש להם עיכוב שם..״ עומר אמר
״איפו דניאל? לא מתאים לו לא להיות כאן״ עומר אמר וחיפש את דניאל במבטו
״הכרחתי אותו ללכת לישון.. הוא בא מהבסיס ישר לכאן.. הוא היה גמור והעיניים שלו עוד שניה נעצמו כשהוא דיבר איתי.. אמרתי לו שילך ויחזור כשהוא יהיה ערני יותר.. אני לא רוצה שהוא ישן כאן.. זה לא נוח..״ אמרתי
״ועכשיו מה הסיבה האמיתית?״ עומר שאל
״מה?״ שאלתי ״למה?״
״מה הסיבה הנוספת?״ הוא שאל ותיקן את עצמו
נאנחתי ״אני שונאת שהוא רואה אותי ככה.. אני כל הזמן מנסה להרחיק אותו מכאן.. אני שונאת שהוא מייסר את עצמו, בקושי ישן ובקושי אוכל בשביל לדאוג לי..״ אמרתי
״הוא אוהב אותך״ שחר אמרה
״אבל הוא לא צריך להרוג את עצמו״ אמרתי
״הוא בסדר גמור.. אל תשכחי איך את היית כש.. החזרנו את ניר״ עומר אמר
נאנחתי, לא היה עם מי לדבר
לאחר כמה דקות הדלת של החדר שלי נפתחה וגיא נכנס, עם שקית של אוכל ״מה אתם עושים פה?״ הוא שאל כשראה את עומר ושחר
״מה שאתה עושה פה..״ עומר אמר, חזר לעצמו מעט
״שומר עליה כי אתה מפחד דניאל יהרוג אותך? תן כיף״ גיא שאל ״אה בר.. אל תגידי לו שהלכתי לקנות אוכל.. זה יגמר שאני ישכב פה בחדר לידך״
גלגלתי את עיני ״מה כבר עשית?״ הקול של דניאל נשמע לפתע מהדלת
הרמתי את מבטי, והעיניים שלי נפתחו שראיתי אותו, מדהים איך שכבר הספקתי להתגעגע אליו
הוא הגיע לידי, והתיישב על המיטה שלי ״היי״ הוא אמר ונישק את ראשי
״היי״ אמרתי וחייכתי אליו, שניה לפני שהשפתיים שלנו נפגשו
״התקלחת? ישנת?״ שאלתי
״כן וכן.. ותפסיקי לדאוג שאת זאת שצריכה שידאגו לה״ הוא אמר ונישק את מצחי לפני שנכנס לידי על המיטה ומשך אותי עליו.
השענתי את ראשי על כתפו, ונצמדתי אליו עד כמה שהתאפשר לי
עומר פתח את פיו לומר משהו, אך לפתע הרופא נכנס כשתיקיה בידו, וחייך חיוך קטן ״יש לך הרבה אנשים שבאו לבקר אותך בר.. זה יפה״
חייכתי גם ״התוצאות דוקטור?״ דניאל שאל, והרופא התמהמה מעט לפני שהנהן
״כדאי שכולכם תצאו.. אני חושב שהיא תרצה לשמוע את זה לבד״ הרופא אמר
הלב שלי האיץ את פעימותיו לקצר מטורף, מהטון שלו, ומכך שביקש מכולם לצאת, ידעתי מה התשובה כבר, ידעתי מה התוצאות של הבדיקה, ידעתי הכל, והוא צדק, רציתי לשמוע את זה לבד.
״זה טוב דוקטור?״ עומר שאל בזמן שכולם החלו לצאת, חוץ מדניאל
״היא כבר תספר לכם״ הוא אמר, ללא שמץ של החיוך של מקודם על פניו, ועומר יצא גם הוא
התרוממתי מדניאל ״גם אתה״ אמרתי לו
״מה?״ הוא שאל ההשתוממות..
״כדאי שהיא תהיה לבד.. אני חושב שהיא מעדיפה להיות לבד״ הרופא אמר
״אני מעדיף להשאר איתה.. אני לא מתכוון לעזוב איתה לבד״ הוא אמר
״דניאל זה בסדר״ אמרתי
״את בטוחה שאת רוצה להיות כאן לבד כשהוא אומר לך מה התוצאות?״ הוא שאל
היססתי מעט, אך שבאתי להגיד לו כן הוא הבין שזה לא ואמר ״אני נשאר״ ושמחתי בליבי, רציתי להגיד לו שיצא אך לא רציתי שיצא, הייתי צריכה אותו כאן איתי.
הוא התרומם מהמיטה שלי ועמד לידה, בזמן שעזר לי לעמוד גם.
״את בטוחה שאת רוצה שהוא ישמע?״ הרופא אמר ואני הנהנתי
״אוקיי״ הוא אמר ונאנח ״אז ככה בר.. אני יעשה את זה קצר.. הבדיקות שלך היו שליליות, הייתה רק אחת חיובית אבל לצערי היא לא משפיעה.. ולכן התוצאה שלך שלילית בר.. לא מצאנו פיתרון לכאבים שלך.. לא מצאנו דרך פעולה או ניתוח או משהו שיכול לעזור לך ולהציל אותך.. אני מצטער..״ הוא אמר והסתובב על מנת לצאת מהחדר לאחר שהניח את התיקיה על השולחן.
שניה אחת עמדתי יציבה, מודעת לכל מה שמסביבי, ובשניה הבאה, הרגליים שלי רעדו, ומצאתי את עצמי נופלת לרצפה, אל זרועותיו של דניאל.
״הכל יהיה בסדר לאב.. הכל יהיה בסדר.. יהיה בסדר״ הוא מלמל בקול חנוק ונישק את ראשי, מצמיד איתי אליו..

------------------------

מקווה שאהבתם את הפרק😄
מצטערת שלקח לי זמן להעלות.. הייתי בנופש ולא היה לי זמן לכתוב..
אשמח אם תגיבו ותצביעו על הפרק🙏🏻 ותודה לכולם על התגובות שלכם❤️