החייל שלי

עונה 2 פרק 164

״הרגל שלך הסתבכה יותר מדי.. היא אמנם החלימה אך היא במצב רגיש.. זאת אומרת שקצר יותר מדי מאמתי ואכלת אותה..״
״מה אתה אומר בעצם דוקטור?״ שאלתי
הוא נאנח ״אני מצטער.. אבל אני לא חושב שתוכל לחזור לתפקיד בזמן הקרוב..״
*****************
״בסדר נו.. יש את כל הזמן של הקורסים ורק עוד חצי שנה חוזרים לפיזי שוב.. אתה חוזר מסודר״ עומר אמר אך היה נדמה לי שזה יותר מזה
״לא לא..״ הרופא אמר ״שאני מתכוון לא חוזר זה לא חוזר! אני לא מתכוון רק לא להשתתף באימונים.. זה גם לא לאמץ את הרגל הרבה זמן ולא להשתתף במבצעים אם יהיו..״
״זה.. אין.. אין איך לתקן את זה?״ שאלתי
״זאת דרך ארוכה דניאל.. והיא מסובכת וכואבת״ הוא ענה
״דבר אלי״ אמרתי והוא נאנח והתחיל לדבר

״מה אחי?״ עומר שאל כשיצאנו לכיוון האוטו
״כואב לי הראש עומר״ אמרתי כשידעתי שהוא הולך לעשות לי שיחות במשך שעתיים עכשיו
״אתה לא יכול סתם ככה להסכים על ניתוח כזה״ הוא אמר כשהתחלנו לנסוע
״אני גם לא יכול לוותר על מה שהרווחתי״ אמרתי
״אני לא אומר לא.. אבל תשב ותתייעץ.. תדבר עם אמיר וגיא.. תחשוב על זה קצת״ הוא אמר ״ועם בר.. אתה יודע שהיא תתחרפן״
נאנחתי כששתקתי לשתי דקות לפני שאמרתי ״סע לבסיס״
הוא העיף מבט אך לא אמר כלום, ומיד עשה פרסה ושינה כיוון

״אתה הולך אליה?״ עומר שאל כשהגענו אחרי שעה וחצי נסיעה
״אני עוד שניה מת מגעגוע..״ מלמלתי כשסימסתי לה שתבוא לביתן שלנו, בתקווה שהיא עוד ערה.. לא יכולתי להכנס אליה סתם ככה
התחלנו להתקדם אל עבר הביתן, בזמן שעומר התקשר לאמיר וביקש ממנו שיבוא גם
״עצוב.. אבל התגעגעתי למקום הזה״ מלמלתי כשנכנסנו
״אני לא״ עומר אמר במרמור והוריד את החולצה שלו, שניה לפני שדפיקה עדינה נשמעה בדלת
כמעט רצתי לפתוח אותה
״אמאלה״ בר מלמלה לאחר שהיא קפצה עלי בחיבוק שהחזיר לי את החמצן לגוף
״התגעגעתי אלייך״ מלמלתי ונישקתי את כתפה, סוגר את הדלת ומתקדם לבפנים
״מה אתה עושה פה?״ היא שאלה כשהתנקנו, ובדיוק כשנשמעה עוד דפיקה בדלת
״באתי לדבר עם אמיר על כמה דברים.. ולראות אותך כי אני כבר לא מסוגל יותר לנשום״ אמרתי והצמדתי את השפתיים שלי לשלה, נואש אליה
״על מה באת לדבר עם אמיר?״ אמיר שאל בסרקזם
התעלמתי ממנו במופגן, ונישקתי את בר שוב ושוב
״חכה שהם יגמרו להתמזמז.. הם לא ראו אחד את השני 90 שנה״ עומר אמר ובר התנתקה ממני במבוכה והסמיקה, מחביאה את פניה בחזה שלי
חיבקתי אותה ונישקתי את ראשה כשאמרתי ״תאמין לי שגם דקה וחצי בלעדיה זה יותר מדי״
עומר גלגל את עיניו ואמיר התקדם ללחוץ לי את היד
התיישבנו גם אנחנו ואמיר אמר ״אני מקשיב״
נאנחתי והתחלתי לדבר.
אמרתי את מה שהרופא אמר על הרגל שלי ועל פצע הירי, אמרתי הכל על הטיפולים והניתוח שאני צריך לעבור, ולא שכחתי את העובדה שבלעדיהם אני לא חוזר לתפקיד
״זה באמת בעיה שתחזור דניאל״ אמיר אמר ״אתה מוגדר כפצוע.. טכנית אתה לא חייב ואפילו לא יכול להמשיך בצבא בכלל״
״בוא נחסוך את השיחה הזאת אמיר.. שתינו יודעים שזה לא יזיז לי מה אני יכול או לא.. אני לא מתכוון לפרוש עכשיו״ אמרתי
״אני יודע אני יודע״ הוא אמר ״בגלל זה לא אמרתי כלום כשנפצעתם.. ידעתי שאם אני ידבר לקיר הוא יקשיב יותר ממכם״
״אני שמח שיש יענו הבנה״ עומר אמר וכולנו חייכנו
״זה יקח זמן.. גם אם הוא יעשה את הניתוח.. כל הסיפור הזה יקח לפחות חודשיים״ עומר אמר
״החלמה מלאה תיקח לך יותר״ אמיר אמר ״גם אם זה יאושר על ידי כל הרופאים, אני לא יתן לך לחזור עד שאני ירגיש שאתה יכול לעשות לי מבצעים בלי לקבל במתנה רגל פלסטיק.. אתה לא חוזר״
״שלוש חודשים..״ אמרתי ״אין מצב שעד הסיום קורס ראשי אני לא חוזר אמיר..״
״אתה תחזור שאני יחליט דניאל.. אם אתה מבצע את הניתוח אני רוצה להיות בטוח ב120% שאתה בסדר גמור..״ הוא ענה בתקיפות
״יהיה בסדר אמיר״ אמרתי ״אני צריך לדבר עם גיא״
״לא חשבתי אחרת״ הוא ענה
״ואיתך״ אמרתי והבטתי בבר שישבה בשקט כל השיחה, רק נצמדת אלי
״אל תדאג״ היא מלמלה ופיהקה ״אנחנו עוד נדבר״
עטפתי אותה בחיבוק ונישקתי אתר ראשה ״אני אוהב אותך קטנה שלי״
״אני אוהבת אותך..״ היא אמרה ״ואני לא קטנה״
צחקתי ונישקתי את המצח שלה, אך היא זזה ממני והעיפה לי מבט עצבני
״אני בצרות?״ שאלתי
״אני במקומך הייתי בורח..״ עומר מלמל
״אנחנו נדבר על זה בבית!״ היא אמרה
״כדאי שזה יהיה לפני.. אם אני עושה את הניתוח אני צריך ללכת אליו כבר השבוע״ אמרתי
״אתה לא עושה שום ניתוח! עד שאתה לא מסביר לי הכל!״ היא אמרה ותקעה אצבע מאשימה בחזה שלי ״ועד שאני לא מדברת עם המישהו הזה אתה לא נכנס לשום חדר ולא עושה שום ניתוח!״
״בסדר בסדר״ אמרתי ״העיקר שתנשמי ותהי רגועה״
״אני לא צוחקת איתך!״ היא אמרה וכיוונה אלי אצבע מאשימה שוב
״בסדר אישתי! עד שאת לא מאשרת אין שום דבר..״ אמרתי והיא הסתכלה עלי, מאמתת את דבריי עם העיניים שלה, שניה לפני שנרגעה וחיבקה אותי
הנחתי את שפתיי על השיער שלה ונשמתי אותה, מתענג על כל שניה שהיא צמודה אלי ושאני יכול לנשום אותה