החייל שלי

פרק 13

משוכתב***

״דני?״ עניתי מיד לשיחה, מתרגשת מעט
״אהובה שלי״ הוא ענה ובקולו ניכרת העייפות
״אתה נשמע גמור״ מלמלתי והתיישבתי על המיטה
״אני מת מעייפות״ הוא אמר ״מצטערת שלא התקשרתי אלייך.. לא נותנים פה פלאפונים ואתמול היינו באימון וגיבוש עד מאוחר..״
״זה בסדר.. אני מבינה.. אתה לא צריך להסביר לי״ אמרתי
״אני יודע שהבטחתי לך.. אני מצטער״ הוא אמר
״אני יסלח לך רק שתבוא הביתה״ אמרתי והוא צחקק ״תפסיקי לעשות לי מצפון״
״אוקיי אוקיי״ מלמלתי וצחקתי ״איך שם?״
״בסדר בינתיים.. הם עשו לנו תדרוך התחלתי ויש התחלנו אימונים.. מהבוקר עד מאוחר.. מעייף אבל אין ברירה״ הוא אמר
״המפקד שלך בסדר?״ שאלתי
״יש לנו 2.. בינתיים הם בסדר״ הוא אמר ״אבל חכי.. רק התחלנו״ הוא אמר וצחק
״האוכל שם בסדר?״ שאלתי
״בר.. את דואגת יותר מאמא שלי״
״דיברת איתה?״ שאלתי
״לא.. את הראשונה שהתקשרתי אליה.. בקושי נותנים לנו פה זמן לנשום.. וכשנותנים אנחנו נרדמים תוך שניות מעייפות״ הוא אמר ״איך אצלך?״
״בסדר..״ אמרתי ״רגיל.. שום דבר לא השתנה חוץ מזה שגיא מבלה את כל היום שלו בעבודה או עם ספיר״
הוא צחק ״הוא השאיר משהו לאכול בבית?״
״לא״ עניתי
הייתה שניה של שקט לפני שהוא אמר ״אני מתגעגע אלייך״
״אני מתגעגעת אליך יותר!״ אמרתי ״והכל באשמתך״
״תמיד אני אשם״
״מתי אתה בא?״ שאלתי
״אני לא יודע.. הם עוד לא אמרו לנו אם אנחנו יוצאים לסוף השבוע או לא״ הוא אמר ואז שתק לשניה לפני שהוסיף ״אני יודע שזה היום הולדת שלך.. אני מצטער״
״זה לא אשמתך.. לא אכפת לי מהמתנה..״ אמרתי
״אני יודע.. אני רק רוצה להיות איתך ביום הזה״ הוא אמר
״זה בסדר דניאל.. נוכל לחגוג פעם אחרת״ אמרתי והוא נאנח ״אני אוהב אותך״
״אני אוהבת אותך״ אמרתי ״ותתקשר לגיא ולאמא שלך.. הם גם רוצים לשמוע ממך״
״בסדר מבטיח..״ הוא אמר ״לילה טוב אהובה שלי״
״לילה טוב״ אמרתי ואז הוספתי ״אני אוהבת אותך״

״היום יום הולדת היום יום הולדת..״ התעוררתי בבוקר מקולו הגבוה מדי של גיא שזייף לי באוזן והרס לגמרי את השיר
פקחתי לאט לאט את עייני, ונבהלתי מעט כשראיתי מלא בלונים ומתנות בנוסף לעוגה שהחזיק גיא ולזיקוק שהחזיקה לירן
״מזל טוב בו״ לירן צעקה וזרקה את הזיקוק על גיא שהספיק לברוח בזמן, לפני שקפצה עלי בחיבוק
״מ.. מה?״ שאלתי מתוך שינה וחיבקתי אותה בחזרה
״בוקר טוב!״ מאי התפרצה לחדר בצעקות כשבידה בלונים ושתי שקיות של מתנות
״יש לך שעה להתארגן!! אנחנו יוצאות״ היא קבעה
״אפשר להתעורר קודם?״ שאלתי
״לא״ היא צווחה ודחפה אותי למקלחת בזמן שגיא צוחק מאחורינו
נאנחתי כשפתחתי את המים ונכנסתי מתחת לזרם
הימים בלי דניאל עוברים, עוברים לאט אבל עוברים
כשהוא התקשר לפני יומיים זאת הייתה הפעם האחרונה שדיברנו, וגם היחידה מאז שהוא התגייס
אני יודעת שרוב הסיכויים שהוא לא יצא הסוף שבוע הזה, אבל אני שומרת את הבאסה בפנים ויודעת שהוא יפצה אותי כמו שצריך