החייל שלי

פרק 10

משוכתב***

אמא שלי נשמה עמוק ואמרה ״אנחנו נוסעים.. עוד כמה ימים.. עוברים לחול בגלל שהעבודה לא מאפשר לנו אחרת״
************
״אב.. אבל.. אני.. אני לא רוצה לעזוב כאן אמא״ אמרתי כשהדמעות מבצבצות בעייני
״אה.. לא לא חמודה״ אמא שלי אמרה ״את נשארת פה״
״מה?״
״אנחנו טסים.. אני יודעת שאת לא רוצה.. צוותנו עם ההורים של דניאל וגם הם נוסעים.. אז סיכמנו ביננו שפשוט תישארו ביחד״ אבא שלי אמר ״אז את עוברת לגור אצלם.. החדר של סופי בכל מקרה פנוי.. את תהי שם בתקופה הזאת״
״אב.. מ.. מתי?״ שאלתי כשנרגעתי מעט
״תעברי עוד שלושה ימים.. בדיוק יום לפני הטיסה שלנו״ אמא שלי אמרה ״ככה גם תוכלי לבלות עם דניאל עד שהוא מתגייס״
הנהנתי וסיימתי את הקפה שלי לפני שחיבקתי את שתיהם ועליתי לחדר שלי לישון קצת, מספיקה לשמוע אותם ממלמלים משהו אך לא הצלחתי להבין מה
׳לילה טוב קטנה.. אני אוהב אותך׳ חיכתה לי הודעה מדניאל שסוף סוף חיברתי את הטלפון שלי למטען
׳לילה טוב.. אני אוהבת אותך׳ החזרתי והחלטתי שאדבר איתו על המעבר מחר, כרגע לא היו בי כוחות לשום דבר חוץ מלהכנס לישון
לא טרחתי אפילו להוריד את הסוודר של דניאל, נכנסתי למיטה ותוך פחות מ4 שניות נרדמתי
-
״זהו? זה הכל?״ דניאל שאל אותי כשהעלה את התיק והניח את אותו על המיטה הריקה בחדר שעכשיו שלי
בגלל שאחותו נסעה לחול בעקבות הלימודים שלה, החדר שלה עומד כרגע ריק, ולכן ליסה אמא של דניאל, קבעה שאני ישהה פה ושזה לא בא בחשבון חדר האורחים
הנהנתי והתיישבתי על המיטה והבטתי במזוודות, נאנחת כשאני מבינה כמה עבודה מצפה לי
דניאל צחקק וחיבק אותי כשהתיישב לידי ״זאת בעיה רק שלך שיש לך כל כך הרבה בגדים״
שלחתי אליו מבט כעוס ״למה הם צריכים לטוס?״ שאלתי והנחתי את ראשי על כתפו
״הם יחזרו בסופו של דבר.. זה רק לתקופה קצרה״ הוא אמר והניח נשיקה רכב על מצחי
״גם אתה הולך! יופי! תשאירו אותי לבד!״ אמרתי וקמתי ממנו, יצאת מהחדר בהפגנתיות ויורדת למטה, יוצאת מהבית ומתעלמת מגיא שישב בסלון
״וואו בר! חכי לי רגע!״ הוא אמר ותפס בידי כמה שניות שעוד לא הספקתי להתרחק
״מה קרה?״ הוא שאל ואני חשקתי את שיני בחזקה, לא רוצה לפתוח את הפה שלא אתחיל לבכות
גיא נאנח ומשך אותי לאוטו ״תספרי לי עם אוכל..״
נכנסנו לאוטו ונכנסנו לקניון, כמו תמיד למסעדה האהובה עלינו

״עכשיו את רוצה לספר לי מה קורה?״ גיא שאל שכבר ישבנו במסעדה לאחר שהזמנו
״חרדת נטישה״ מלמלתי והתעסקתי באוכל שלי
״דניאל?״
״וההורים שלי״ אמרתי ״וליב, ורבתי עם טל״
הוא גיחך ״אני עדיין פה״
הסתכלתי עליו שתי שניות וגלגלתי עיניים כשאני צוחקת ממנו
״גם ההורים שלי נוסעים בר, גם דניאל מתגייס, ואל תשכחי שאני לא רבתי עם סאם.. הוא מת״ הוא אמר, מזכיר את אחד החברים הכי טובים שלו, עוד אחד שכל הזמן היה בא איתנו לפה
אבל במקום להתכחש למקום הזה, גיא ממשיך לבוא לפה כאילו לחזק את זכרו
״אני ידעת.. אני לא משווה.. אבל אוף.. הוא מעצבן אותי״ אמרתי והוא צחקק, מושל אותי לצחוק איתו ״לדניאל יש קטע כזה.. לעצבן את כולם״