M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾

11 - "Unjudgmental"

השאוט-אאוט של היום הולך ל.....

MiryamBenShahanan 🎉🎊🎉🎊🎉🎊

בפרק הקודם, לכבוד הפרק העשירי, כתבתי שהמגיבה הראשונה תזכה בשאוט-אאוט ועוקב, אז הנה לך👏🏼

את מדהימה❤️ תמשיכי כך🌷

JPH~

-----

״מה יש ?״ זאין הרים את ראשו והביט בי. התנשפתי, הבטתי לכיוון בראוני, אך הוא כבר לא היה שם. כל מה שיכלתי לראות היה את קצה זנבו,נעלם בין העצים. וגם זה לשבריר שניה.

״המים קרים לי״ שיקרתי. שוב.

למען האמת, המים מאוד התחממו מאז שנכנסתי. אולי בגלל הפעולות שזאין עשה. ״אנחנו יכולים ללכת לטייל קצת״ זאין מציע בהבנה, ואני מהנהן. כן, לטייל.

-----

חזרנו מהקמפינג יום מוקדם יותר. טענתי שלא הרגשתי טוב, למרות שכן הרגשתי טוב. אני פשוט לא רציתי להישאר שם. בראוני לא נראה באופק מאז הפעם ההיא באגם והבנתי שכנראה גם לא אראה את הזאב המרשים יותר.

זאין מתיישב לצדי על הספה ומגיש לי קופסת טייקאוואי של אוכל סיני ואני מודה לו ונשען על כתפו. הכל חזר להיות רגיל. משעמם.

״נהנית אתמול?״ זאין שואל בשקט ואני יכול לשמוע שהוא מעט מאוכזב. היינו אמורים להיות שם עכשיו, אבל בגללי אנחנו תקועים במעונות ביום ראשון בצהריים ולא עושים כלום.

״זי׳...״ אני נאנח, מכבה את הטלוויזיה ומסתובב להביט בו. הוא משפיל את מבטו ומביט לכל מקום חוץ ממני. ״אני באמת נהניתי, אני מצטער.״

״אין לך על מה״ הוא מגלגל את עיניו וקם מהספה. אני נושך את שפתי בעודי מביט בו נועל את נעליו ולוקח את המפתח לרכב שלו. ״אני אחזור..מתישהו...״ היה הדבר האחרון שהוא אמר לפני שטרק את הדלת מאחוריו ונעלם. 

הנחתי את האוכל על השולחן לידי, איבדתי את כל התיאבון שלי. הבנתי שאני בוכה רק כשמשכתי באפי וניגבתי את לחיי הרטובות בשרוול הסוודר האפור שלבשתי. שהיה של זאין, דבר שהעציב אותי עוד יותר.

לפתע דפיקה בדלת נשמעה. זאין? שתקתי ומשכתי באפי, מחכה שמישהו ייכנס. ״זאין? אתה פה?״ קול נשמע מבעד לדלת. כיווצתי את עיניי וקמתי מהספה, פותח את הדלת באיטיות ומנגב את עיניי. זה היה הארי.

״ז-זאין לא פה...״ אני מסיט את מבטי ומתכוון לסגור את הדלת, אך הארי שם את רגלו בין המשקוף לדלת ומונע ממנה להיסגר. ״אתה בוכה?״ הוא נכנס לחדר. לא היה בי כוח להתווכח איתו, אז פשוט הלכתי חזרה לספה והתיישבתי עליה.

״ואם כן?״ יבבתי. אף פעם לא הייתי טוב בלהסתיר כיצד אני מרגיש. כרגע הרגשתי כאילו הלב שלי קרוע לחתיכות. זאין בחיים לא התנהג ככה. ״אמ... א-אתה... רוצה לדבר על זה?״

הארי צעד לכיווני, מגרד בעורפו ונראה כאילו הוא לא יודע איך להתמודד עם המצב. ״שיהיה...״ אני מגלגל את עיניי ספוגות הדמעות ומתחפר עוד יותר בסוודר הגדול. ״איפה זאין?״ הוא שואל ומתיישב בקצה השני של הספה.

״רבנו״ אני פולט בשקט ומשפיל את ראשי, לא מעז להביט בעיניו המקפיאות שגורמות לצמרמורת בגופי כל פעם מחדש מסיבה כלשהי.
״הו...למה?״ אני מרים את ראשי ומביט בו יושב מולי, מביט בעיניי כמתעניין במה שאני אומר. הוא בטח סתם מרחם עליי אז הוא נשאר.

אבל מסיבה כלשהי הרגשתי כאילו אני יכול לדבר איתו על הכל. כאילו הוא מקשיב לי. כאילו שהוא לא שופט אותי. וזה הדבר שהכי הייתי צריך ברגע זה.

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

איך אתן חושבות שזאין יגיב כשישמע שלואי פורק את צרותיו בפני הארי? האם הוא יכעס, או שמא ישאר אדיש כמו תמיד?

כל.כך.פאקינג.קרוב.לסוף.שנה.

~JPH