כל הנסיעה הארוכה עברה בבכי. בכי וכעס, ורגשות אשם. כי באשמת מי זה כבר יכול להיות אם לא באשמתי?
הרי אני הוא זה שהיה החבר הגרוע.
נתתי לו סקס בקושי פעמיים בחודש, אז הוא הלך לחפש את זה אצל גבר אחר. אני מרגיש כאילו שאני עומד להתעלף. או להקיא. או להקיא ואז להתעלף, או ההפך. הסדר לא ממש משנה.
יצאתי מהרכב בקושי, ופתאום התמלאתי בכעס. ״אמון זה הדבר הכי חשוב במערכת יחסים״ גיחכתי לעצמי. איזה אידיוט אומר דבר כזה לפאקינג חבר שלו לפני שהוא בוגד בו?!
התחלתי לחשוב, אם זאת בכלל הפעם הראשונה? אולי בכל הפעמים האלה בהן הוא נעלם, וחזר שיכור, אולי בפעמים האלה הוא בגד בי?
לעזאזל. ואני הרגשתי אשם כל הזמן הזה? איך הוא פאקינג מעז?!
עליתי במדרגות. השעה היתה מאוחרת בלילה, והמעונות שקטים. הדמעות הרטיבו את פניי והכעס בעבע בתוכי. כמעט ולא הרגשתי את העצב מרוב הכעס ששרף אותי מבפנים. כמעט.
פתחתי את הדלת של הדירה של הארי וזאין. ציפיתי לראות דירה ריקה, והארי ישן, אבל הארי עמד בסלון ושאב אבק מהשטיח.
פתאום התחלתי לצחוק. מה לעזאזל הוא עושה בשעות האלה?
״לואי? מה קרה? לא היית אמור להיות אצל זאין?״ הוא כיבה את שואב האבק, והתקרבתי אליו. לבי דפק בחזקה, והרגשות השתוללו בבית החזה שלי. למה חיכיתי כל כך הרבה זמן? למה לא ראיתי את זה לפני?
״שזאין ילך להזדיין״ פלטתי בקול חנוק, והדבר הבא שמצאתי את עצמי עושה, היה להצמיד את הארי לקיר, ואת שפתיי לשלו בנזקקות.
הוא לא הזיז את שפתיו, ואז ידיו אחזו בכתפיי ומשכו אותי ממנו. התנשפתי.
היתה ביננו שתיקה, הוא הביט בעיניי, ואני בעיניו. אני לא מתחרט אפילו טיפה.
עיניו של הארי היו מבולבלות, ושואלות, אך באותו זמן מלאות באש ותשוקה. יכלתי לראות שהוא חיכה לזה בדיוק כמוני. אז עניתי לו. ״זאין בגד בי״ עיניו סרקו את עיניי, ואז עברו לשפתיי. ליקקתי אותן באיטיות, החזה של שנינו עלה וירד וגופינו היו צמודים.
״בן של זונה״ הוא אמר, ואחז במותניי, מרים אותי וטורק את גבי לקיר שמאחורינו, רגליי סביב גופו. ״עכשיו תנשק אותי, אידיוט״ תפסתי בשני צידיי פניו, והצמדתי את שפתינו שנית במהירות.
״לעזאזל, חיכיתי לזה כל כך הרבה״ קולו הצרוד והנמוך של הארי השתחל אל בין שפתיי, והצטמררתי. פי נפתח, ולשונותינו התנגשו. בטני התפוצצה והלב שלי כמעט נפל מהדפיקות המהירות. אחזתי בשיערו, מושך מעט. כל זה בזמן שהוא מנשק אותי בלהט כנגד הקיר. לעזאזל, הוא מנשק מדהים.
הרבה יותר טוב מזאין.
״הארי״ נאנחתי ברכות לשפתיו כשגופו נצמד לגופי יותר, מחכך את מפשעותינו בהתמדה. ידיו עברו לאחוז בישבן שלי, והמהמתי בעונג לפיו.
לא רציתי שזה ייגמר. לא רציתי לחזור למציאות. לא רציתי לסכן את זה בחלום שיכול להיות שאתעורר ממנו. ליד זאין. יש לי בחילה רק מלחשוב עליו. אני לא מאמין שהוא בגד בי.
״שיט...״ הארי מלמל כשפתינו נפרדו. ״אל תעזוב אותי״ לחשתי. עיניי היו עצומות, והארי הוריד אותי לרצפה. יד אחת שלו מלטפת את פניי, והשניה אוחזת עדיין באגני. מדהים שהוא ידע לייצב אותי, כי הברכיים שלי רעדו והגוף שלי הרגיש כאילו הוא עלול להתמוטט כל רגע לולא האחיזה של הארי.
״זה לא היה חלק מהתכניות שלי. אף פעם״ הוא לחש בחזרה. פקחתי את עיניי, מסתנוור מהחיוך שנפרש על שפתיו. השפתיים שלפני רגע היו צמודות לשלי. השפתיים שהעבירו בי כל כך הרבה רגשות. השפתיים של הארי. והעיניים של הארי, הירוקות האלה, שהביעו יותר רגשות מהארי עצמו.
״תשמור עליי״ לחשתי שוב. הארי גיחך מעט, מלטף את פניי ומעביר את אגודלו על לחיי. ״זה דווקא בראש התכניות שלי״.
❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓
אוקיי, אז הרבה התעצבנו עליי בגלל שכתבתי whoops בסוף הפרק הקודם וזה קצת הצחיק אותי😂 כתבתי את זה בגלל שאתן זוכרות שהארי ברוב חוצפתו גזר את השיער? אז בתמונה באינסטגרם הוא כתב whoops, וחשבתי שזה יהיה מצחיק כי לא רציתי שתשנאו אותי יותר מידי על זה שגרמתי ללואי בפאנפיק להיות נבגד😬
מקווה שתאהבו אותי בחזרה עכשיו☺️
~JPH
YOU ARE READING
M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾
Fanfiction״יש בבחור המתולתל, הגבוה והחיוור הזה משהו. ואני עומד לגלות מהו.״ //או// לואי חשב ששום דבר יותר לא ישתנה בחיים שלו. הוא אולי אפילו קיווה לכך. היתה לו מערכת יחסים יציבה, וציונים טובים. אך כל זה התנפץ לו בפנים... בדרך הכי חיובית שיש. ----- היי! אם קר...
