M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾

24 - "Starbucks" p. 1

היי מקסימות! 👋🏼

אתמול נתקלתי במשהו שממש ממש שימח אותי, ואפילו לא ידעתי שקיים!

מסתבר שיש דבר שנקרא the readers awards ?

בסכל מקרה, MiryamBenShahanan המקסימה הצביעה לי כמועמדת בקטגוריית הפאנפיקים!!! עד כמה מרגש זה??

ברצינות, תודה תודה תודה💋💋

אז, אחריי שקראתי על התחרות הזאת, חשבתי לעצמי שאולי ננסה את מזלינו😉

בכל מקרה, כל מה שתצטרכו לעשות כדי להצביע (לי, או לכל פאנפיק אחר שאתן אוהבות), הוא להיכנס לפרופיל של TheReadersAwards ולהיכנס לסיפור שנקרא "The Readers Awards 2017"

אתן יכולות להצביע לפאנפיקים בלי הגבלה לכמות הפאנפיקים, אבל אתן לא יכולות להצביע לפאנפיק יותר מפעם אחת בכל קטגוריה🌸

אם אתן רוצות להצביע לי, תלכו לקטגורית הפאנפיקים ותגיבו בה:
@JigglyPuffHemwin "M O N S T E R"

תודה לכל מי שמצביעה ותודה לכולכן קוראות נפלאות😚💕

שיהיה לכולכן שבוע מקסים, ולכל מי שעשתה בגרויות, מקווה שהלך טוב🙌🏼

~JPH

-----

״לואי?״

״הא..?״ פקחתי את עיניי בכמה מצמוצים והתיישרתי בכיסא. המכונית לעומת זאת לא זזה, אז הבנתי שהגענו למקום כלשהו. ״הגענו לסטארבאקס״ הארי אמר והבטתי החוצה בבלבול. ״אתה יודע שלא היית צריך לעשות את כל העיקוף הזה, הסטארבאקס הזה ממש רחוק מהאוניברסיטה, יש ברצינות סניף שני מטר משם״ אני אומר והוא מהנהן בידיעה. ״אבל הסניף הקרוב הוא דרייב ת׳רו, ואני רציתי שנשב״

‏(drive through- סניף שבמקום להיכנס עצמאית לתוך החנות, לא צריך לצאת מהאוטו)

״הו״ פלטתי והשפלתו את מבטי לידיי.
״ובכן, קדימה״ הוא יצא מהאוטו ואני אחריו, והלכנו לכיוון החנות הקטנה.

לא כל כך להפתעתי, החנות היתה ריקה. נעמדנו מול הדלפק ומיד ניגש לשם מוכר. ״אפשר לעזור לכם, בבקשה?״ הוא חייך וניסיתי לגשת יותר קדימה לכיוון הדלפק, אבל הארי כל הזמן זז עם הגוף ה(מאוד) גבוה שלו ולא נתן לי. כמעט כאילו הוא מגונן עליי. כמעט.

״פראפוצ׳ינו קרמל אחד עם אקסטרה קרמל וקפה הפוך עם קצפת ושני קרואסונים בבקשה״ הארי אמר בטון הרגוע שלו שזכיתי להכיר בימים האחרונים. ברגע שהמוכר הסתובב כדי להכין לנו את ההזמנה, נגעתי בכתפו של הארי והוא הביט אליי. ״איך ידעתי שזה האהוב עליי?״ שאלתי בבלבול, והוא גיחך מעט ״ניחוש פרוע, אני מניח״ הוא משך בכתפיו וגומותיו בלטו מהרגיל. זה הקנה לו מראה צעיר יותר, ואני לא יכול שלא לתהות כיצד נראה בתור ילד. עם העיניים הגדולות והירוקות שלו והגומות העמוקות, אני בטוח שקיבל כל מה שרק רצה בילדותו.

״יש לך תמונות שלך כילד?״ אני בטעות חושב בקול ומסמיק עמוקות לאחר מכן. מזכיר לעצמי לחשוב קצת לפני שאני מדבר. הארי מביט בי לרגע, ומבט רך עובר בעיניו. כאילו סרט נע של מאית שניה עבר כרגע במוחו והזכיר לו דברים שכבר הספיק לשכוח. הוא מלקק את שפתיו לפני שאומר בחיוך קטן, ״אולי מתישהו״.

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

לואי מתחיל לשים לב להארי, לפרטים הקטנים בו. על מה לדעתכן זה מסמל? והאם הארי מבחין בכך?

אה והחלק השני של הפרק הזה יעלה מחר☺️

~JPH