M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾

77 - "Confessions" P. 2

אוקיי. לפני הפרק, רק רציתי לדבר על השיר החדש של הבייבי שלי לואי.
או
מיי
פאקינג
גאד.
רק תקראו את המילים. יש בשיר הזה כל כך הרבה כאב, הוא בעיקרון אומר לנו לא להאמין לבולשיט שהמדיה אומרת לנו, שכל הדברים שקרו ויקרו בחיים שלו כבר מתוכננים(מה שאומר שבעצם מכתיבים לו מה לעשות...אחמ אחמ בייביגייט+בירדס) ושאנחנו שומעים רק חצי סיפור מכל מה שאומרים לנו. הוא רק בנאדם ממש כמונו. ובלי קשר למילים המדהימות והעמוקות, הקול שלו והמנגינה פאקינג מושלמים😭

טוב, בלי לחפור יותר מידי, הפרק שכולכן חיכיתן לו🤗

~JPH
-----

Harry's POV.

התקלתי את לואי בחיבוק ברגע ששמעתי את ההסבר שלו למצב. נאנחתי לשיערו כשהרגשתי את ידיו העדינות בגבי, אוחזות את הבד באגרופיו כאילו אני הולך להיעלם כל רגע. אלוהים, אני אוהב אותו כל כך. כל כך עד שאני מפחד לעזוב, לתת לו ללכת.

״איך לא פחדת מהזאב?״ שאלתי, תקווה בקולי. אם הוא בילה את זמנו עם זאב, יש סיכוי טוב שלא ייברח ממני כשאספר לו את האמת.

״ובכן, היה בו משהו... קצת אנושי. אני יודע, זה לא מציאותי, אבל תאמין לי! הוא כאילו הקשיב למה שאמרתי... בזמן כשהייתי עם זאין והוא היה נעלם למסיבות וחוזר שיכור, אני הייתי ביער. זה היה מקום המפלט שלי. בבקשה תאמין לי, אני יודע עד כמה התליון חשוב לך ולא הייתי בחיים לוקח אותו ממך בלי להגיד לך.״

״אני מאמין לך״ לחשתי, מתרחק משקע צווארו כדי להביט בפניו, ואז נישקתי את שפתיו. הפיצוץ ההוא, לא הרגשתי אותו רק יומיים אבל זה הרגיש כמו נצח. השפתיים שלו ממכרות יותר מכל דבר שבעולם.

הוא העביר את ידיו על גבי כשלקחתי את השליטה, מעמיק את את הנשיקה ומלטף את צד פניו ביד אחת, בעוד שעם השניה אני מחזיק את משקל גופי מעליו.

ורק רציתי לנשק אותו, להשכיח משנינו את כל הבעיות והצרות. אפילו אם זה רק לבינתיים. אבל לא יכלתי, הייתי חייב לספר לו את האמת.
גם אם זאת תהיה הנשיקה האחרונה שנחלוק אי פעם אחד עם השני.

״ל-לו׳..״ המהמתי לפיו, מנתק באיטיות את שפתינו כשהוא מרים מעט את ראשו, שפתיו עדיין נעוצות בשפתיי, נואש להשאיר אותן ביחד עד שהרחקתי את ראשינו לגמריי, גורם לו להפיל את ראשו בחזרה למיטה ולפקוח את עיניו המקפיאות.

״שיט...כמעט שכחתי כבר עד כמה טוב אתה מנשק״ הוא פלט בחצי אנחה, קולו צרוד ושפתיו אדומות ונפוחות, שיערו מבולגן מעט יותר מהרגיל ועיניו בוהקות.

גיחכתי אליו בעודו קם להתיישב חזרה לידי, וסידרתי מעט את שיערו, מעביר כמה קצבות ארוכות יותר מהשאר אל מאחורי אוזנו. ״ואני כבר כמעט שכחתי עד כמה יפה אתה כשאתה להוט כל כך״ לחשתי לאוזנו, מרגיש אותו מתאבן במקומו כשהוא נאנק בשקט והניח את שתי ידיו הקטנות על כתפיי, דוחף אותי מעט ממנו רק כדי להניח עוד נשיקה קטנה על שפתיי ולהשפיל את ראשו. ״סליחה... אתה פשוט ממכר״. הוא גיחך בשקט לאחר שאמר בדיוק את מה שחשבתי ממקודם.

״אני חייב לספר לך הכל. אחרי זה תחליט מה לעשות עם המידע הזה.״
הודעתי לו, הוא מהנהן בנחרצות ומלטף את פניי, מביט אל תוך עיניי.

״אני לא רגיל, ואין דרך רגילה לומר את זה, אז... אני פשוט אספר לך הכל מהתחלה.״

התנשפתי. אני באמת עומד לספר לו את זה? אני עוד יכול להתחרט.

לא... אני לא. אני לא יכול להוביל אותו שולל, לתת לו לחשוב שאני רגיל ולבזבז עליי את זמנו בזמן שיכל להיות עם מישהו אחר.

״אין באמת דרך נורמלית להגיד את זה. אני... ובכן, אני חצי בן אדם״ משכתי בכתפיי, מנסה להסביר לו כדי שיבין בצורה הכי לא מרתיעה שקיימת. הוא הרים גבה אחת, ״חצי בן אדם? מה זאת אומרת״ הוא גיחך, מעט בחשש ומעט בחשד.

״האנשים שהיו כאן אתמול, הם גם חצאי בני אדם. כולם.״

״למ-מה אתה מתכוון? א-אני לא מבין...״ הוא החזיק את נשימתו, עיניו מתרחבות.

״שמעת פעם על אנשי זאב, לואי?״

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

האם אתן חושבות שזה רעיון טוב שהארי יספר ללואי על עצמו? איך אתן חושבות שלואי יגיב?

שבת שלום מקסימות🌟🌟🌟

~JPH