״מ-מה?״ בלעתי את רוקי. מצד אחד, עטפה אותי הקלה רבה על כך שלפחות הארי לא בגד בי, ומצד שני, הרגשתי כמו פאקינג אידיוט. כמו תמיד.
איך לא שמתי לב? העיניים, התלתלים, הגומות האלו כשהוא חייך! יש להם את אותו החיוך! איך לעזאזל לא שמתי לב? כנראה שהייתי עסוק מידי בלשנוא אותו שלא באמת הסתכלתי עליו...
״כ-כן... אהמ, אני מצטער שלא סיפרתי לך,״ הוא נאנח.
״ואני מצטער שהתעלמתי ממך בזמן האחרון, הייתי יותר מידי עסוק באוסטין״ הארי המשיך. נשכתי את שפתי התחתונה והבטתי בו, פתאום הערכתי אותו כל כך הרבה יותר.
הוא דואג לאחיו הקטן, הוא לא בוגד בי.
״אני מבין״ פלטתי בחיוך קטן, מלטף את החזה שלו ומעלה את ידיי לצווארו. ״אז אתה נשאר בדירה?״ הארי משך אותי קרוב יותר אליו, מחייך את החיוך הצידי הסקסי הזה שלו, שהוא לבש על עצמו כל פעם, וגרם לי להינמס.
״כמובן, אבל אוסטין חייב למצוא אחת חדשה״
הארי כיווץ את גבותיו בבלבול והרחיק את פניו. צחקקתי.
״אני צוחק! אלוהים...״
-----
״אוסטין?״ נכנסתי אחר הארי לדירה, מחבק את גופי ומצטמרר כשגל החום עוטף אותי ואני נאנח. סוף סוף.
״אמ... חשבתי שתהיו רעבים כשתחזרו אז... הכנתי ארוחת ערב״
הוא גירד בעורפו, לא בדיוק מביט בי. הנער המסכן... הוא בטוח שאני שונא אותו. ואני מתכוון, כן, שנאתי אותו, אבל עכשיו כשאני יודע את האמת... אני לא שונא אותו בכלל.
״תודה, אוסטין״ חייכתי אל הנער המופתע ועקפתי את הארי, תופח על כתפו של אוסטין ועוקף גם אותו.
״מה הכנת?״ שאלתי, ריר מתבצר בפי מהריח הנהדר. זה היה ריח טוב של בישול ביתי... ריח כמעט.., כמעט מוכר.
״צלי בקר״ אוסטין ענה בקלילות, שני האחים מתקדמים לכיווני. כיווצתי את עיניי והבטתי בשניהם. הארי נשך את שפתו והביט באוסטין, ואני ניסית להיזכר בלמה כל הסיטואציה מוכרת לי כל כך? אולי זה סתם דה ז׳ה וו...
״אתה אוהב בשר, לואי?״ אוסטין שאל. יריתי את מבטי לכיוונו. עיניו הירוקות זהרו יותר מהרגיל, בדיוק כמו של הארי. הוא התקדם יותר לעברי, והתחלתי להרגיש את פעימות לבי מאיצות. לקחתי כמה צעדים אחורה, למרות שעדיין הייתי מבולבל בשינוי הפתאומי במצב רוחו.
״אוסטין, תתרחק״ הארי סינן מבין שיניו בקול נמוך, כמעט נהם, גורם לאחיו להביט בו, ולהיאנח.
הו... ובכן, אני מנחש שהארי פשוט חבר קנאי, וזה הכל. אוסטין לא רוצה לפגוע בי. וגם אם כן, הארי אמר שימות לפני שיתן למישהו לפגוע בי. ואני סומך עליו יותר מהכל.
❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓
מה לעזאזל הקטע של אוסטין
~JPH
YOU ARE READING
M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾
Fanfiction״יש בבחור המתולתל, הגבוה והחיוור הזה משהו. ואני עומד לגלות מהו.״ //או// לואי חשב ששום דבר יותר לא ישתנה בחיים שלו. הוא אולי אפילו קיווה לכך. היתה לו מערכת יחסים יציבה, וציונים טובים. אך כל זה התנפץ לו בפנים... בדרך הכי חיובית שיש. ----- היי! אם קר...
