43 - "Don't You Know?"

895 105 30
                                    

״אף פעם לא שמתי לב לשרשראות שלך״ הבטתי מקרוב על צווארו. כרגע הארי ישב על הדשא, ואני על ברכיו, רגליי משני צידי גופו ופניי מופנות לכיוונו. ״הממ״ הוא המשיך להעביר את ידו בשיערי, מה שנתן לי אישור להמשיך להביט.

היתה לו שרשרת צלב אחת, מגן דוד, ועוד אבן ירוקה קטנטנה על תליון זהב.
״מה זאת האבן הזאת?״ החזקתי אותה בין אצבעותיי וסרקתי אותה מקרוב. ״מתנה מסבתא שלי״ הוא מלמל לתוך שיערי, והרמתי את ראשי כדי להביט בו. ״בת כמה היא?״

״אמורה להיות 81... היא נפטרה לפני חמש שנים״ הארי אמר, ומיד הרגשתי רע עם עצמי. ״שיט... אני מצטער״ קברתי את ראשי בצווארו במבוכה, מרגיש אותו רוטט כשהוא גיחך. ״זה בסדר״ הוא עטף את זרועותיו סביבי ומשך אותי יותר קרוב לגופו. ״תספר לי עליה״ לחשתי, לא מרים את ראשי ממנו, ועוצם את עיניי. נרגעתי לדפיקות לבו ולמגעו העדין בגבי.

״ובכן, היא... היא היתה מסובכת. עם כל מיני, איך נקרא לזה? קהילות..״ הארי מלמל. היה נשמע כאילו הוא מאוד נזהר עם מילותיו, כאילו ואם יגיד משהו לא במקום, אני כבר אדע יותר מידי. וזה העביר בי מן צמרמורת מסקרנת.

״היא היתה עבריינית?״ עכשיו הרמתי את ראשי, מביט בעיניו. ״לא... היא פשוט האמינה בדברים אחרים, אז הם נידו אותה״ הארי אמר ונשך את שפתו.
״אבל למה? לכל אחד יש זכות להביע דעה״ כיווצתי את גבותיי. זה לא יכול להיות שיעיפו מישהו מהמקום אליו הוא שייך רק בגלל שהוא מאמין בדברים אחרים. זה לא בסדר, זה לא צריך לקרות.

״אני יודע בייבי, אני יודע״ הוא נשק למצחי. בלעתי רוק והבטתי בו. אף פעם לא היה לי באמת זמן להעריך עד כמה.. עד כמה יפה הארי היה. והוא לא היה רק פרצוף יפה, היה לו עומק. עומק מסתורי כזה, שרציתי לגלות עוד מהפעם הראשונה שראיתי אותו.

אולי עכשיו יש לי הזדמנות.

״מי היה מאמין?״ הארי לחש, מביט עמוק בעיניי. ידעתי שהביט כך בגלל הקמט שנוצר בין גבותיו, כל פעם שהיה מרוכז במשהו. ״הא?״ תהיתי.

״שאתה, אני מתכוון... שתרגיש ככה כלפיי״ הוא אחז בשני צידי פניי, והעביר את אגודלו על עורי. הלב שלי רעד ודפק כל כך מהר ועיניי נצצו בתשוקה. רציתי אותו כל כך. רציתי אותו לעצמי. רציתי רק לנשק אותו, להעביר לו במעשים כמה אני מעריך אותו, כי לדבר אני לא ממש מסוגל.

״ה-האמנת שאתה תרגיש ככה כלפיי?״  קולי רעד והארי פלט גיחוך קטן, כאילו התשובה כבר ברורה מאליו. ״עדיין לא הבנת, אה?״ הבטתי בו בשאלה, נושך את שפתיי ומרגיש את לחיי מתחממות.

״ידעתי שאני אפול בשבילך מהשניה הראשונה שראיתי אותך״.

M O N S T E R // Larry Stylinson  🐾Where stories live. Discover now