M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾

73 - "Expect The Unexpected"

אין יצור מאושר יותר בעולם, מסטודנט שהתבטלו לו כל השיעורים להיום.

וכתוצאה מכך, החלטתי לצאת קצת אל היער, לבדי, להשתחרר. כמו תמיד.

וכמו תמיד, ממש רגעים אחרי שנשכבתי בפינתי הקבועה על שפת האגם השקט, גוש הפרווה העונה לשם בראוני נשכב לצידי וחיכך את אפו בלחיי. ״היי, חבר״ התיישבתי בחיוך, מלטף את פרוותו ומביט לעיניו.

הוא הטה את ראשו הצידה מעט, עיניו לא משחררות את עיניי. משהו בעיניים שלו לפתע הבזיק, והרגשתי את עצמי מאבד שליטה עצמית, הייתי עסוק בלהביט לעיניו. הן הפכו לבוהקות יותר ויותר, וככל שעשו כך, כך התמסרתי אליהן יותר.

קולות החלו לעבור בראשי, אך הקולות לא היו שלי. זאת מחשבה דיי מפחידה אבל לא היתה בי מספיק שליטה עצמית כדי לצרוח. קולות לא מוכרים דיברו מילים מבולבלות, ולרגע תהיתי אם באמת רק אני שומע אותן, אבל הן נשמעו כל כך קרוב, כאילו הגיעו מתוך ראשי, וגם אין פה אף בן אדם בסביבה...

אני משתגע? אני מאבד את דעתי?

״לך לדירה שלך, לואי״

הקול אמר פתאום, המשפט הראשון המובן שאמר. הנהנתי באיטיות, למרות שלא הצלחתי לחשוב על זה בכלל. זה כאילו הפקודות מהמוח שלי לא עברו יותר וכל הרצון העצמי שלי התבלבל בתוך עצמו והפך לעיסה בתחתית מוחי. לא היו בי שום מחשבות אחרות חוץ מהקול ההוא.

״תביא את התליון״

ובזאת, קמתי ללא רצוני, והתחלתי ללכת חזרה לכיוון האוניברסיטה.

נכנסתי למעונות, כמו רובוט, החשיבה שלי מעורפלת. היה קול חלש בתוכי שאמר לי לעצור, ההגיון החלש שעדיין היה בי, אבל הקול הזר ההוא היה הרבה יותר חזק מכך.

שמעתי את המים פועלים, אוסטין כנראה התקלח. חיפשתי בעיניי את הארי, או לפחות את התליון שלו.

עיניי נעצרו על דלת חדרנו והתקדמתי, פותח בעדינות את הדלת. גופו החיוור של הארי היה פרוס על המצעים הלבנים כשנשימותיו העדינות נשמעו ברחבי החדר. עיניי סרקו את החדר, עד שנעצרו על שידת הלילה לצד המיטה. בינגו.

לקחתי את התליון ודחפתי לכיסי, יוצא במהירות מהדירה וחוזר אל היער.

אני לא חשבתי על זה יותר מידי, פשוט עשיתי, כי הקול הלא מוכר המשיך והמשיך להתנגן בראשי ולא עזב אותי במנוחה, עד שלבסוף בראוני לקח בין שיניו את התליון הירקרק והביט בעיניי בפעם האחרונה לפניי שנעלם אל בין העצים הסבוכים.

ברגע שהקול עזב את מחשבותיי, התמוטטתי לרצפה ונאנקתי. תפסתי את ראשי בין ידיי בחזקה, מתרגל חזרה להגיון שחזר אליי, ופוער את עיניי.

לעזאזל.

מה עשיתי?

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

ואתן הייתן ב ט ו ח ו ת כל הזמן הזה שבראוני היה הארי 😂

כל פעם שהגבתן את זה אני צחקתי לעצמי בלב ברשעות וחיכיתי להעלות את הפרק הזה כדי שתהיו בשוק😈

אז,

מה אתן חושבות שקרה כאן בעצם? אם בראוני הוא לא הארי, מי הוא..?

~JPH