M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾

64 - "100%"

״מה לעזאזל זה היה?״ שאלתי כשסגרתי מאחוריי את הדלת. הארי ישב על הספה וצפה טלוויזיה.

היא הפנה את ראשו לכיווני וכיווץ את גבותיו זו לזו. ״למה אתה מתכוון?״

״אתה יודע למה אני מתכוון, לקטע ההוא עם אשטון?״ התקרבתי ולקחתי את השלט, מכבה את הטלוויזיה ונעמד ממול הארי המעוצבן חלקית.
״אתה לא אוהב את הנשיקות שלי?״ הוא הציק ומשך אותי אליו כך שישבתי על ברכיו וכרכתי את ידיי סביב צווארו כדי לייצב את עצמי.

״אתה יודע למה התכוונתי... הוא חדש, חוץ מזה, הוא האחיין של גברת ריין״ הסברתי. ״אני רק דאגתי שיבין שאתה שלי״ הוא הפיל אותי לפתע על הספה ועלה עליי, השתנקתי.
״רק שלי״ ובזאת, הוא תפס את שפתיי לנשיקה עמוקה.

״אוי. אוי, איכס. לא רציתי לראות את זה״ אוסטין הפריע לנו ודחפתי את הארי ממני, מסמיק במידיות אך עדיין משאיר אותו חצי מעליי כדי שיסתיר את הבליטה הברורה בג׳ינס הצמוד שלבשתי. ״כל פאקינג פעם״ הארי מלמל וליקק את שפתיו.

״חייבים למצוא לו דירה משל עצמו״ אני ממלמל, ובדיוק אז, נשמעו שלוש דפיקות על הדלת.

״הארי סטיילס? לפתוח בבקשה״ זאת היתה גברת ריין. הו, אלוהים! חייבים להחביא את אוסטין. אם יגלו שהוא הוסתר כך באוניברסיטה בלי לשלם... הלך עלינו ועל התואר שלנו.

״רק שניה!״ הארי צעק בחזרה וקם ממני, מסדר את החגורה שלו ואת שיערו המבולגן ומסמן לאוסטין להיכנס לחדר השירותים לפני שניגש לדלת ופתח אותה בחיוך מאולץ.

״גברת ריין!״ הוא בירך אותה, אך היא עקפה אותו לכיווני וסרקה את הדירה. ״רק שניכם פה?״ הנהנו.

״יופי. יש לי הודעה, ובבקשה אל תילחצו יתר על המידה,״ היא התחילה, ולבי מיד פעם מהר יותר. ״מה זה?״

״תצטרכו להישאר היום נעולים במעונות. התקשרו אלינו מהחברה שאחראית על היער ואמרו שצפויה להגיע להקה גדולה של זאבים לאזור הקמפוס. בלתי ניתן לעצור אותם, והם יעלמו כשיהיה אור, אז היום נאסר עליכם באופן מוחלט לצאת מהחדרים. מובן?״ היא מסבירה, ואני משתדל לעקוב.

זאבים? הדבר הראשון שחשבתי עליו היה בראוני.
הוא מהווה סיכון? קשה לי להאמין..

״א-אוקיי..״ מלמלתי, מרגיש איך פני מתחילות לאבד מעט את צבען. זה מפחיד. מה אם יחליטו שהם רוצים להישאר? איך נצא מכאן?

״אני רוצה לראות את כולכם בשיעורים מחר בריאים ושלמים. אל תתנו לי סיבה לא לישון טוב הלילה״ היא שלחה לנו מבט מזהיר לפני שיצאה מהדירה.

״אני מפחד״ פלטתי, והארי מיד הביט בי, מתקרב אליי ומתכופף על ברכיו לפניי, מגיע לגובה עיניי מכיוון שישבתי על הספה כל הזמן הזה.
״אתה לא זוכר מה אמרתי לך, לו׳?״
הוא שואל בשקט ומלטף את פניי בעדינות, מחייך אליי מעט.

אני זוכר. הוא אמר שהוא ימות לפני שיתן למשהו לפגוע בי,

ואני סומך עליו, במאה אחוז.

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

מה אתן משערות שיקרה?

-JPH