M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾

65 - "Attack" p. 1

אוקיי קודם כל מה לעזאזל

למה יש לי 229 התראות😂

ועכשיו ברצינות. זה מדהים, לדעת שכולן מהסיפור שאני בעצמי הוצאתי מדמיוני הפרוע (אולי קצת יותר מידי פרוע) 🙏🏼

תמשיכו להפציץ בהתראות, אוהבת😚

~JPH

-----

״אני יכול עוד בקבוק בירה בבקשה?״
ביקשתי מקייט, שמיד שלפה אחד והעבירה לי, אבל הארי תפס אותו והניח בצד. ״שתית מספיק״

אני הארי ואוסטין, יחד עם ליאם נייל וקייט, ישבנו כולנו בדירה של הארי. הדלת היתה נעולה והחלונות סגורים. משום מה, לא הרגשתי בטוח. הרגשתי פחד מחלחל בי.

אם זאבים ירצו להיכנס לכאן, לא יהיה להם קשה לפרוץ את דלת העץ החלשה של הדירה ולאכול את כולנו בלי רחמים. הייתי מבועת.

וממש טיפה שיכור.

״הארולד!״ יבבתי ונמרחתי על גופו, מסניף את הריח שלו ומנשק את צווארו כמה פעמים. ״אתה לא יכול לשתות שישיה ולקוות שתרגיש יותר טוב״ הוא הצהיר ואז עטף את זרועותיו סביבי וחיבק אותי בחום, לוחש לשיערי, ״אני יודע בדיוק איך אתה מרגיש... הכל יהיה בסדר״

לפתע נשמעה יללה. רעדתי בתוך זרועותיו של הארי. זה בחיים לא קרה. אני מתכוון, כן, ידוע שהיער הזה שורץ זאבים, אבל הם אף פעם לא התקרבו יותר מידי. חייב להיות כאן משהו שהם רוצים...

״אלוהים..״ התייפחתי לצווארו של הארי. בבקשה שזה ייגמר, בבקשה..
״בוא״ הוא הרים אותי, ולקח אותי לחדרו, החדר שהפך לשלנו בזמן האחרון. הוא סגר אחריו את הדלת והניח אותי על המיטה הרכה. שקט.

״אני אוהב אותך כל כך״ הארי לחש והניח נשיקה על מצחי, שוכב ממולי כשזרועותיו עוטפות אותי יחד עם השמיכה החמה. מגנות עליי מכל דבר רע בעולם שמאיים לפגוע בי. בנו.

לאט לאט, הפחד והחרדה שבלבי התחלפו בתחושה החמה והמוכרת הזו... אהבה.

ורק אז הבנתי.

איך לא ראיתי את זה קודם?

אני אוהב אותו. ולא באותה צורה שחשבתי שאהבתי את זאין. זאת אהבה שונה, מיוחדת, מציתה בי אש כזאת שאני לא יכול לתאר.

אני כל כך מאוהב.

כל כך, כל כך פאקינג מאוהב בהארי סטיילס.

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

איכס להקיא

אני מצטערת על הקיטשיות, זה היה נדרש.

~JPH