M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾

79 - "Bite Me"

״אתה יכול להראות לי כבר?״

״לא״

״ועכשיו?״

״נופ״

״נו, בבקשה?״

״לואי, אני לא יכול ׳לעשות קסם שיהפוך אותי לזאב׳, אלוהים...״
נאנחתי בייאוש, משפשף את פניי בכף ידי.
״ובכן, למה? זה לא מה שמייקל עשה?״

״לא, אני מתכוון, פיזית אני יכול. אבל אני לא רוצה״ משכתי בכתפיי, ממשיך לקרוא את הספר שנח על ברכיי.
״לעזאזל איתך סטיילס, קודם אתה מפיל על החבר שלך את היותך זאב ואז אתה לא מוכן להוכיח? אני מתחיל לפקפק בזאביות שלך..״ הוא התגרה, אצבעותיו הדקות מטיילות באיטיות במעלה ירכי, תופסות בספר שקראתי ומעיפות אותו לספה.

וואו, מישהו כאן זקוק לתשומת לב...

״אתה רוצה חייתי, הא?״ אמרתי לפתע, תופס במפרק ידו וגם בידו השניה ומרים אותן אל מעל ראשו, נועץ אותן במשענת הספה כשראשי קרוב לשלו וגופי חצי מעל גופו שעולה ויורד יחד עם נשימותיו המהירות וקצב לבו ההולך ומתגבר.

״העיניים שלך...״ הוא מלמל, מהופנט לעיניי. ״...הן צהובות... איך?״ הוא המשיך בסקרנות וגיחכתי, מחייך חיוך מעושה וצולל לצווארו, שומע אותו משתנק תחתיי והתחלתי להעביר את שפתיי על עורו הלוהט והרגיש.

״שלי.״ פלטתי בצרידות, שומע את האנחה הרכה שנפלטה משפתיו כשהעברתי את שיניי על עורו, לא עושה כלום מלבד לצמרר את לואי שלי. שלי. הוא היה כולו שלי.

״תנשך אותי״ הוא נאנח לפתע, והרמתי את ראשי באכזבה, מביט בו. ״לעזאזל לואי, אני זאב לא ערפד״ גילגלתי את עיניי ושחררתי ממפרקי ידיו. ״שיט, נכון. סליחה! זה פשוט... מאוד מבלבל״

גילגלתי את עיניי, קצוות שפתי מתעקלות לחיוך קטן ללא רצוני. ״אני צוחק.. בוא הנה״ פרסתי את זרועי הצידה, מסמן לו לשבת בחיקי כשהוא נענה במהירות ומחבק אותי.
״אתה יודע שאני אוהב אותך, למרות שיש לך פרווה״ הוא לחש, תופח על החזה שלי כמה פעמים ומנשק בקלילות את צווארי. צחקקתי.

״אתה יודע שאני אוהב אותך בחזרה, בן אנוש פשוט-עם וחסר כוחות על טבעיים״ הרמתי את סנטרו, מיישר את מבטינו והוא גלגל את עיניי.

״אני מרגיש כמו בסרט דיסני״ הוא פלט וחייכתי לפני שצללתי לשפתיו הרכות. הרגשתי את ידיו בשיערי ואחזתי באגנו, מזיז את שפתיי כנגדו בעדינות.

״אתה תהיה פרינס צ׳ארמינג מעולה, אני אומר לך״ הוא מלמל לשפתיי וניתק אותן משלי, מצמיד את מצחינו.
״ואתה תהיה הנסיכה הקטנה שלי,״ הקנטתי אותו, נושך את שפתי התחתונה ומוריד מעט את ידיי לישבנו.

״הנסיכה עם הישבן הענק״ המשכתי, גורם לו לצחוק ולנענע מעט את הישבן שלו, שנינו פוקחים את עינינו סוף סוף, עדיין צמודים. ״אני אוהב את זה. זה יהיה כמו גרסת התקציב-הנמוך ליפה והחיה״ הוא אמר.

״כן, רק שהם מזדיינים על ההתחלה ו-״

״הארי!״

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

אין לי יותר מידי מה לשאול אז... איך החיים?🤗

~JPH