66 - "Attack" p. 2

819 91 35
                                    

״אני מאוהב בך״

הארי הביט בי כמה רגעים שקטים, לפני שהצמיד את שפתיו לשפתי במהירות.

״זאת הפעם ראשונה שמישהו אומר לי דבר כזה״ הוא ליטף את לחיי, מביט עמוק לתוך עיניי, קורא את כל מחשבותיי. בפעם הראשונה בחיים, זה לא הפחיד אותי שמישהו יכול לקרוא אותי כמו ספר פתוח.

כי אין לי מה להסתיר ממנו. הוא הכל בשבילי.

״אני מאוהב בך,״ אמרתי שוב, ונישקתי את אפו, מצחקק ״עכשיו אמרו לך את זה כבר פעמיים!״ צחקנו שנינו וקברתי את ראשו בצווארו.

״אני מאוהב בך יותר״ הוא לחש וצחקתי. איכס. אנחנו יכולים להיות יותר קיטשיים מזה?

״תודה שהרחקת אותי מכולם״ התוודיתי בפניו, נושם לריאותיי את ריחו המוכר ונאנח, נותן לגופי להירגע ולהתעטף עוד יותר בגופו.

לפתע נשמעה צעקה מכיוון הסלון, הארי ואני רצנו במהירות למקום וראינו את כולם מביטים באימה בדלת.

״מה לעזאזל קורה פה?!״ הארי אמר, גבותיו מכווצות והוא עוטף אותי בזרועותיו. מגן עליי.

״מ-מישהו דפק על הדלת.. כאילו, מ-ממש חזק.״ קייט יבבה ורעדה בעוד שאוסטין חיבק אותה בנחמה וכל אחד היה נראה יותר מבועת מהשני.

״זהו זה. אני יוצא לראות״ הארי אמר ושחרר ממני. לא!
תפסתי בידו בחזקה ומשכתי אותו חזרה. ״אתה ממש לא הולך! לא עכשיו לפחות!״ הוא הביט בעיניי עם עיניו הזוהרות והרפה לאט לאט את שריריו המתוחים, נאנח.

״הם רוצים משהו. השאלה היא, מה יגרום להם ללכת?״ ליאם תהה, מקרב את נייל יותר לגופו, והשני מנשק את לחיו.

״אם ניתן להם מה שהם רוצים, זה יגרום להם ללכת״ אמרתי. זה רק הגיוני שהם יסתלקו אילו היו מקבלים מה שהם רוצים. אבל מה הם כבר יכולים לרצות? הם זאבים... נביא להם קצת בשר מהקפיטריה וזהו, לא?

״אבל מה הם רוצים?״ כבר מההתחלה היתה תחושה שלא מדובר בסתם זאבים. הרי אנחנו בני אדם, מי יכול עלינו?

בטח שלא להקת זאבים..

״הם רוצים אותי״.

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

DRAMA

אין לי יותר מידי מה לשאול🤷🏼‍♀️
סליחה שהפרק עלה רק עכשיו, היה לי יום ממש עמוס וזה לגמרי ברח לי מהראש😬

בגל מקרה, אוהבת💋 שבוע טוב🌺

~JPH

M O N S T E R // Larry Stylinson  🐾Where stories live. Discover now