M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾

15 - "Cheater"

הארי כבר הבין שאני לא מעוניין לגעת בשום דבר ששייך לזאין בדירה, אז הוא הביא לי מכנסיי טרנינג אפורים שהיו לו בארון.

כשסיימתי להתארגן, נכנסתי לחדר של הארי בשקט, רואה אותו ישן מעל השמיכה, על הבטן, כך שכל גופו פרוס על המיטה. בלעתי רוק והתיישבתי בקצה השני, נשכב מתחת לשמיכה על הגב אך לא עוצם את עיניי.

רגשות חרטה רדפו אותי. לא הייתי צריך להשאיר את זאין לבד שם, הוא חבר שלי.
הוא תמיד נשאר איתי במצבים הכי גרועים... טוב, לא תמיד. לפעמים הוא היה בורח, כמו עכשיו, ואז חוזר שיכור וטוב...אתם יכולים לנחש מה קרה אחרי זה...

אבל זה היה חלק ממנו. ואני אהבתי אותו, לפחות בהתחלה.
אני הייתי נער חנון שרק הגיע לקולג׳ וחיפש טיפה טעם לחיים, ואז הוא הגיע, והפך הכל מקצה לקצה. הוא היה גס וחריף וההפך הגמור ממני, אך כשלמדתי להכיר אותו גיליתי שהוא בעצם היצור הכי מתוק ומתחשב עליי אדמות, שרק מתחבא בתוך גוף שרירי ומעילי עור. אה... והמון, המון קעקועים.

מאז שנהיינו ביחד, גם אני התחלתי להתקעקע. והיום כל יד ימיני מכוסה בקעקועים, ויש לי מעט על החזה והרגליים. האם הם מטומטמים? כן. את רובם עשינו כשהיינו שיכורים.
האם אני מתחרט עליהם? ממש לא. הם חלק ממני, והם מסמלים תקופה בחיי, תקופה שאני בחיים לא ארצה לשכוח.

״לואי...״ הארי ממלמל ומסובב את ראשו אליי, ״תעצום כבר את העיניים, אתה עושה לי כאב ראש״

אני מכווץ את גבותיי, ״אבל לא אמרתי כלום״ אני לוחש בבלבול. יכול להיות שחשבתי בקול בטעות?

״אבל חשבת, אז תפסיק. אני רוצה לישון״ הוא מלמל וגילגלתי את עיניי.

״הארי?״ פלטתי לאחר כמה דקות. ״המממ״ הוא המהם לתוך הכרית שלו.  הייתי בטוח שהוא כבר נרדם.
״אתה חושב שזאין יהיה בסדר?״

הארי קם באיטיות והתיישב על המיטה, מביט בי. ״הוא רק שתה אלכוהול, לואי״

״ל-לא...אני מתכוון, עם כל זה...״ אני מסתכל עליו ואז על עצמי, והארי מלקק את שפתיו, ״כמובן שהוא יהיה...הרי-״ הארי מתקרב עוד קצת אליי, ואני מתיישב באיטיות כנגד משענת המיטה, לבי מתחיל להאיץ.
״הרי לא עשינו כלום..נכון?״ הוא לוחש בחיוך ואני רק נושך את שפתי התחתונה ומהנהן באיטיות.

״ז-זאין הוא בחור דיי...רכושני״ אני פולט והארי מרים גבה. ״אתה מתכוון שהוא לא יאהב את הרעיון שלי עושה את זה?״ הארי הרים את ידו הגדולה והניח אותה על צד פניי בעדינות, כל גופי רעד. עצמתי לרגע את עיניי והנדתי בראשי. ״ה-הוא יכעס״ לחשתי, כי לא הייתי מסוגל להוציא קול כרגע. הלב שלי כמעט יצא מהחזה.

פקחתי את עיניי, ועיניו של הארי כמעט זהרו, כמו שני פנסים. הירוק שבעיניו סינוור אותי מרוב שבהק מתוך עיניו, ותשוקה היתה ברורה שם. החדר היה כמעט נראה מואר.

״ולמה בדיוק אכפת לך? הוא עזב אותך, לואי, הוא יצא לשתות בלעדייך, מי יודע מה קרה שם״

עכשיו הארי טיפס מעליי, ברכיו בשני צידי גופי וידו השניה אוחזת באגני בעוד שהראשונה ממשיכה ללטף את קו לסתי ולחיי. נשמתי במהירות, למה הוא מתכוון?

״ז-זאין לא היה בוגד בי...״ אמרתי, כמעט חנוק דמעות. הוא לא היה בוגד בי, נכון? הוא לא היה מסוגל. הוא לא, הוא לא.

״אני רק אגיד...״ הארי קירב את ראשו אל שלי, שפתיו כמעט מרפרפות על שפתיי. בלעתי רוק ופזלתי לכיוונן.

״שבהשפעת אלכוהול, אפשר לעשות הכל״ הארי לחש לתוך שפתיי הפתוחות למחצה, הרגשתי דמעות מצטברות בזווית עיניי ומצמצמתי במהירות. דחפתי את החזה של הארי ממני והבטתי בעיניו במבט חד, ״זאין הוא לא בוגד, וגם אני לא.״

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

אווו... כל כך קרוב...

אתן מסכימות עם הטענה של הארי? שהעובדה שזאין יצא לשתות ולואי לא יודע מה קורה איתו, נותנת לו את האפשרות לבגוד בזאין? אפילו אם הוא בכלל לא עשה כלום?

מה לעזאזל אתן חושבות שעבר על הארולד שלנו באותו הרגע? 😶

~JPH