38 - "The Pink Socks"

948 99 42
                                    

עברו שבועיים מאז הביקור בבית החולים.

שבועיים של לימודים קשים של סוף השנה, הרבה זמן איכות עם הארי, ושיחות טלפון מאוחרות עם זאין.

הכל הרגיש כמעט... רגיל. נתתי לליאם ונייל את הדירה לעצמם ועברתי לגור עם הארי. רק כי התרגלתי כבר לבישולים שלו, ולהרגלי סידור הבית המוזרים שלו. למשל- הוא חייב שאנשים יורידו את הנעליים לפני שהם נכנסים. אם מישהו חס וחלילה ידרוך על השטיח עם סוליות, הוא יצא מדעתו. אפילו התרגלתי להעלמויות הפתאומיות שלו בלילות אחדים, ולהשתנות בהתנהגותו לפני כן.

את בראוני לא ראיתי בכל הזמן הזה. בכלל לא היה לי זמן לצאת החוצה. מי ידע שלימודי סוף שנה בשנה האחרונה בקולג׳ יכולים להיות קשים ומתישים כל כך?

לא אני, זה בטוח.

״לאן אתה ממהר כל כך?״ הארי שאל, מכבה את הטלוויזיה ומפנה את תשומת לבו אליי. ״החלטתי לנסוע לזאין, להפתיע אותו בבית הוריו לסוף השבוע״ חייכתי אליו, מכניס כמה חולצות לתיק הגב שלי. ״זה נחמד מצידך, אבל השעה תשע בלילה״ הארי גיחך וקם, מותח את ידיו וחושף קו חיוור מבטנו התחתונה. תמיד תהיתי מה משמעות קעקוע העלים שיש לו בשני צידי האגן התחתון שלו...

״כן אבל מחר אין לימודים, ואני רוצה להגיע בבוקר״ הסברתי. הנסיעה לבראדפורד דיי ארוכה ואני גם מתכנן לעצור באמצע כמה פעמים כמובן, אז כדאי שאצא עכשיו.

״זאת נסיעה דיי ארוכה, אני יכול להצטרף אלי--״

״לא, תודה הארי. אני אהיה בסדר״ חייכתי אליו ברכות והוא ליקק את שפתיו ונאנח, משלב את ידיו. ״רק...תיזהר״

״תודה, האז״ הרמתי את התיק על גבי והתקרבתי אליו מעט. ״האז?״ הוא הרים גבה בשעשוע. ״ובכן, כן. אתה התחלת עם ׳לו׳, אז חשבתי שזה רק יהיה פייר אם גם לך יהיה שם חיבה... א-אני לא ממש יודע מאיפה הבאתי אותן למען האמת, הוא דיי מגוחך. אני פשוט אקרא לך הארי ונשכח שבכלל אמרתי את ז---״

״לא, אני אוהב את זה״ הארי קטע אותי בשקט. התנשפתי, ״באמת? וואו״ שנינו צחקנו לכמה רגעים לפני שהשפלתי את מבטי לנעלי הוואנס השחורות שהיו לרגליי. הן היו כנגד רגליו היחפות של הארי. אני מתכוון, לא יחפות. הוא לבש גרביים ורודות. הבטתי ברגליים שלנו. הרגליים שלו הרבה יותר גדולות משלי.

״גרביים ורודות?״ פלטתי, מרים אליו את מבטי. כמו תמיד, אני אף פעם לא מוכן למפגש עם הירוק שבעיניו. מקפיא ולוהט כל פעם מחדש.

״הן היו פעם לבנות, אני נשבע״ הוא אמר וגיחכתי. ״טוב אז... כדאי שאצא עכשיו״ הצבעתי לכיוון הדלת והארי המהם. ״נסיעה בטוחה, תמסור לו דש״ הארי חייך והנהנתי לפני שהבטתי בו פעם אחרונה, ויצאתי מהחדר.

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

וואו אתן בכלל לא מוכנות להמשך הסיפור😂

בהצלחה🤗

~JPH

M O N S T E R // Larry Stylinson  🐾Where stories live. Discover now