דניאל נכנסה לחדרה וטרקה את הדלת. היא זרקה את התיק ליד המיטה ונשכבה עליה.
"איך מספרים לאמא שלך שאת יוצאת עם ערפד?" היא שאלה את עצמה, "לא מספרים", היא ענתה לעצמה.
היא קפצה מהמיטה למשמע דפיקות על חלונה. היא חייכה ומיהרה לפתוח את החלון.
"היי", בן אמר וקפץ פנימה.
"מה יקרה אם מישהו יראה אותך?" דניאל שאלה וחייכה.
"אני אהפוך את עצמי לעטלף ואברח", בן אמר בגיחוך.
"ומה יקרה אם רודי היכנס?" דניאל שאלה, "אני לא רוצה לשקר לו".
"זה לא נקרא לשקר, רק לא לספר את הכול", רודי אמר וחייך, "את צריכה לספר לו כל פרט בחיים שלך?"
"אני חושבת שאם אני יוצאת עם החבר הכי טוב שלו, אז כן", דניאל אמרה בשיא הרצינות.
"אז למה לא סיפרת לו עד עכשיו?" בן שאל. דניאל גלגלה עיניים ונאנחה בקול.
"אתה יודע את התשובה", היא אמרה בעודה משלבת ידיים.
"אז את עושה כל מה שהחבר שלך אומר לך לעשות?" בן שאל והתיישב על המיטה שלה.
"לא תמיד", היא אמרה והתיישבה לידו.
"החבר שלך נשמע לי בחור חכם, שראה כמה דברים בחיים שלו, שיודע מה הוא עושה", בן אמר.
"חכם? לא. דביל? כן", דניאל אמרה.
"טוב, אז אני אמסור לו שאמרת את זה", בן אמר. הוא קם מהמיטה, נישק אותה בלחי ויצא מהחלון.
דניאל חייכה ונשכבה בחזרה.
"היי בן", רודי נכנס לתוך הקבר.
"היי אחי, מה קורה?" בן אמר.
"רוצה לעשות משהו היום?" רודי שאל.
"לא יודע", בן פלט, הוא ידע שהוא לא יכול היום.
"נלך לסרט. מה אתה אומר?" רודי שאל.
"לא, לא נראה לי. אין לי כוח", בן אמר.
"טוב, אז אני אלך רק עם אדם", רודי אמר.
"אולי מחר", בן אמר.
"כן, אולי", בן אמר.
"אז... אני אלך עכשיו. ביי", רודי אמר. היה ניכר שהוא מאוכזב.
"ביי", בן אמר בעוד רודי יוצא מהקבר.
"שלום לך, רודי", ג'ק הופיע מולו משום מקום.
"שלום ג'ק", רודי אמר והמשיך ללכת.
"מה הבאסה?" ג'ק שאל, "אתה עדיין כועס עליי?"
"אתה רצית לאכול את אחותי החורגת, מה נראה לך?" רודי שאל.
"תראה, אני מודה שבמקומך, גם אני הייתי כועס. אבל סך הכל, ערפד צריך לאכול", ג'ק אמר.
"לך תחפש בפחים", רודי אמר והסתובב ללכת. ג'ק התחיל ללכת אחריו.
"אני נראה לך כמו בן?" ג'ק שאל. רודי עצר והסתובב אליו.
"מה אתה רוצה ממני?" הוא שאל.
"אני? אני לא רוצה כלום", ג'ק הכחיש.
"נו... דבר כבר", רודי אמר, "רואים שאתה מת לספר לי".
"אולי כן ואולי לא", ג'ק אמר, "בכל אופן, היה נחמד לדבר איתך".
ג'ק הפך את עצמו לעטלף והתעופף משם.
"הוא יודע משהו", רודי לחש.
"עם מי אתה מדבר?" ג'וני עמד מאחוריו. רודי זיהה מיד את קולו.
"אני מדבר על החבר המוזר שלך", רודי אמר מבלי להסתובב.
"אתה מדבר לעצמך, וג'ק הוא המוזר?" ג'וני אמר. רודי גלגל עיניים.
"טוב, אני זזתי", רודי אמר. הוא הסתובב והתחיל ללכת אל מחוץ לבית הקברות.
"אני במקומך הייתי שם לב למה שקורה בבית שלך", ג'וני אמר ונעלם כמו ג'ק.
רודי, כמובן, לא הבין על מה הוא מדבר, או מה הם רוצים ממנו. אבל הוא הכן הרגיש שמשהו קורה מאחורי הגב שלו. הוא גם הרגיש שהוא לא הולך לאהוב את זה.
*********************************************
אני לא אהיה בבית כמה ימים, אז כנראה הפרק הבא יעלה רק שבוע הבא...
גם את הפרק הזה כמעט ולא העלתי היום....
YOU ARE READING
אנשים מפלצות ומה שמעבר
Fantasyאף אחד עדיין לא הסתכל לתפלצת בעיניים ונשאר בחיים. אף אחד, לא ערפדים, או פיות, או מכשפות, או כל סוג אחר של מפלצות, גם לא חיות. וכמובן, גם לא בני אדם. אף אחד, טוב, אולי כמעט אף אחד. רק ילדה קטנה, בת שלוש, הסתכלה לתפלצת ישר בעיניים, ונשארה בחיים. ילדה...
