אדם צנח על המיטה שלו וזרק את התיק על הרצפה.
"מה עובר עלייך?" רודי שאל וזרק את התיק שלו ליד התיק של אדם.
"אחותך", אדם אמר.
"מכה קשה", רודי אמר, "אני מכיר את זה", הוסיף והתיישב לידו.
"היא משגעת לי את השכל!" אדם אמר.
"גם לי", רודי אמר וטפח על גבו.
"ואפשר לחשוב מה כבר עשיתי", אדם אמר, "זאת לא הייתה אשמתי..."
אדם נעצר לרגע והסתכל על רודי שעיקם פנים.
"לא לגמרי", אדם תיקן.
"אני יודע אחי", רודי אמר.
"אז אולי תספר לאחותך?" אדם שאל.
"בשביל מה?" רודי שאל.
"לא שאני רוצה לחזור או משהו, כי כבר עבר לי, אבל שתרד ממני לפחות", אדם אמר.
"חבל..." רודי מלמל.
"מה חבל?" אדם שאל.
"כי אני יכול להבטיח לך שהיא לגמרי בקטע שלך", רודי אמר וחייך.
"אז מה קורה?" אלי שאלה את משי.
שתיהן ישבו על המיטה של משי.
"כלום", משי אמרה.
"נו די עם זה כבר!" אלי אמרה.
"די עם מה?" משי העמידה פנים שלא מבינה כלום.
"את בקטע שלו, מה מסובך?" אלי שאלה.
"מה איתו?" משי שאלה.
"אחותי, הוא אח שלי, ברור שהוא בקטע שלך", אלי קרצה.
"אתה בטוח?" אדם שאל.
"אדם, אולי אנחנו רק גרים באותו בית ואני מכיר אותה אולי, רק, כל החיים שלי.
אז יכול להיות שאני טועה שאני אומר שאני קורא את אלי כמו ספר פתוח.
היא עדיין בקטע, זה רק משחקים", רודי ענה.
"אין לי כוח למשחקים", אדם אמר.
"גם לי לא", רודי אמר.
"אז מה לעשות?" משי שאלה.
"תלכי אל הדביל, ותגמרו עם זה, למען השם!" אלי אמרה.
"ואם את טועה?" משי שאלה בחשש.
YOU ARE READING
אנשים מפלצות ומה שמעבר
Fantasyאף אחד עדיין לא הסתכל לתפלצת בעיניים ונשאר בחיים. אף אחד, לא ערפדים, או פיות, או מכשפות, או כל סוג אחר של מפלצות, גם לא חיות. וכמובן, גם לא בני אדם. אף אחד, טוב, אולי כמעט אף אחד. רק ילדה קטנה, בת שלוש, הסתכלה לתפלצת ישר בעיניים, ונשארה בחיים. ילדה...
