אנשים מפלצות ומה שמעבר

פרק 60

"מה זה?!" רודי שאל.
"הוא אמר ש... שזה מה שהוא רוצה", דניאל אמרה.
"אבל, ל... למה?" רודי שאל. לפני שדניאל הספיקה לענות, מורגנה נכנסה כבר למטבח.
"וואליות שלי, לא יפה ככה. למה? למה ככה להסתתר?" מורגנה שאלה.
"אנחנו לא מסתתרים, סבתא. אנחנו רק, אמממ... מדברים", רודי ניסה להסביר לסבתו.
"אז למה לא עם כולם? נו, רודי וואליה קטן שלי, לא יפה ככה. ואיפה הוא, הערפד הזה, החבר הזה. נו, ההוא שגר בקבר ואוכל חתולות. מה איתו?" מורגנה שאלה.
היא לא ממש חיכתה לתשובה והמשיכה לדבר: "אני בטוחה שהיה ב' בשם שלו. הערפד הזה. בוריס? בומיס? בוש? קראו לו בוש? נכון? לא נכון? למה אתה לא עונה?"
"אמא", נירן נכנס למטבח. אחריו נכנסו שאר הבנות.
"נירנוש, איפה בוש?" מורגנה שאלה. דניאל ורודי צחקקו בלחש.
"בוש?" נירן שאל מבולבל.
"כן, ההוא הזה, שגר בשמה", מורגנה אמרה.
"היא מתכוונת לבן", דניאל אמרה.
"אההה, לא יפה ככה לעשות לי, רודי. מה עם בנג'מין הזה?" מורגנה שאלה.
"הוא לא אוהב שקוראים לו בנג'מין, סבתא", רודי אמר.
"נו, בצדק. זה שם עתיק, משהו מלפני שלושת אלפים שנה", מורגנה אמרה.
"אולי בגלל שגם הוא עתיק, מלפני שלושת אלפים שנה?" אלי אמרה.
"אויש, עתיק שמתיק, מה אם להחליף את השם? בוש יותר יפה לו", מורגנה קבעה.
"אני אגיד לו בפעם הבאה שאני אראה אותו", רודי אמר. בדיוק אז, נשמעו דפיקות על הדלת.
"יבוא", ליאת קראה.
"היי חברה", הערפד נכנס למטבח.
"היי, מה קורה וואליה?" מורגנה שאלה וצבטה את לחיו.
"שלום סבתא של רודי", הוא אמר. מורגנה שחררה את אחיזתה והוא נאנח בהקלה.
"מה אתה עושה כאן?" אלי שאלה מופתעת.
"באתי לבקר. אסור?" הוא שאל מסתכל על כל האנשים ונעצר על דניאל. הם חייכו זו לזה.
"טוב, דניאל, אני יכול לגנוב אותך לכמה זמן?" הוא שאל.
דניאל הסתכלה על ליאת. ליאת אף פעם לא אהבה את העובדה שביתה מסתובבת עם ערפדים, לא לדבר בכלל על העובדה שהיא יוצאת עם אחד.
"ט... טוב", ליאת אמרה. היא הסתכלה בחשש בעוד ביתה יוצאת מהמטבח עם הערפד.
"איזה ערפד טוב", מורגנה חייכה באושר.

"איפה הם?" ג'וני שאל את מיילי בעצבנות.
"רוגע, הם בדרך", הערפד השני אמר.
לא עברה דקה, ושניהם נכנסו לקברו של בן.
"הגעתם", בן אמר וחייך אליה.
"כן, לא הבנתי למה ג'ק קרא לי", דניאל אמרה.
"אנחנו הולכים לחפש את הקריסטל", מיילי סיכמה.
"די, הם הסכימו?!" דניאל קראה באושר.
"את... י... ידעת?" ג'ק שאל.
"מה יש לך, אתה? ממתי אתה מגמגם ככה?" ג'וני שאל.
"מה?" ג'ק ניסה להעמיד פנים שאינו יודע על מה חברו מדבר.
"לא חשוב", ג'וני אמר, אבל הבטיח לעצמו לבדוק את העניין מאוחר יותר.

"למה ג'ק קרא לדניאל?" נירן שאל.
"אתם חושבים שהוא ינסה לאכול אותה שוב?" אלי שאלה באדישות.
"אלי", נירן אמר.
"מה? זה הגיוני", אלי אמרה.
"נירן, אני לא רגועה", ליאת אמרה.
"למה, בגלל הלילה?" מורגנה נכנסה לסלון. היא שמעה רק את מה שליאת אמרה.
"מה יש הלילה?" ליאת שאלה בחשש.
"מלחמה", שירי אמרה בטון מודאג.
"מה?" ליאת כיווצה גבות.
"יש הלילה ירח מלא", רודי אמר.
"יהיו הרבה אנשי זאב שיסתובבו הלילה. כנראה גם קרבות קלים בין אנשי זאב לערפדים. הם אוהבים להשתולל בלילות כאלה", נירן הסביר. מה שהפך את ליאת ליותר לחוצה ממה שעתיד לקרות.
"אתה רוצה להגיד לי, שיש ירח מלא הלילה, ערפדים משתגעים בלילות כאלה, ופשוט נתת לה לצאת ככה עם אחד מהם?!" ליאת אמרה בעצבנות.
"סוג של", אלי אמרה.
"אוי נירן, אני לא נושמת", ליאת אמרה בלחץ.
"אל תדאגי, היא תהיה בסדר", מורגנה אמרה.
"איך את יודעת?" ליאת שאלה. כולם נמלאו סקרנות והקשיבו בתשומת לב רבה, למה שיש לסבתא מורגנה להגיד.
"מפני שהרגשתי ממנה אנרגיות גדולות, אדירות", מורגנה אמרה," אני אומרת לך, הילדה הזאת שלך, היא נועדה לגדולות. היא עוד תעשה משהו שייכתב בספרי ההיסטוריה, את תראי".