סססללליייחחחההה...
כל השבוע לא הרגשתי טוב והייתי פשוט מושבתת! אבל, כפיצוי, אני אעלה שני פרקים היום!!! אז זה הראשון והשני יעלה מיד אחריו....
****************************************************************************************************
"חזרתי!" שירי צעקה שנכנסה הביתה.
"לא אכפת לנו!" רודי צעק חזרה.
"לא אכפת לי שלא אכפת לך!" היא צעקה שוב וטרקה את הדלת.
"אולי די לצעוק?!" נירן צעק מהסלון.
שירי הלכה לסלון והתיישבה ליד נירן וליאת בספה.
"לצעוק לא לצעוק, ממש עוזר אבא!" רודי צעק ויצא מהחדר שלו.
"כמה רעש", ליאת התלוננה.
"היי", רודי אמר והתיישב ליד שירי.
"חשבתי שלא אכפת לך", שירי אמרה.
"איפה היית?" רודי שאל, מתעלם ממה שאמרה קודם.
"שום מקום", שירי אמרה.
"שום מקום, אההה?" רודי אמר.
"אני בחדר", שירי אמרה וקפצה מהספה.
"גם אני", רודי אמר והלך לחדרו.
"נו, עוד אחד הלך", נירן אמר.
"איפה אלי באמת?" ליאת שאלה.
"שירי פה, רודי גם פה, מה שאומר שהם לא עם החבר'ה שלהם", נירן אמר.
"חבר'ה?" ליאת שאלה.
"עזבי, פשוט, שירי פה אז הם על בטוח לא משגעות אחת את השנייה איפהשהו", נירן אמר.
"איפה בדיוק, זה איפהשהו?" ליאת שאלה.
"לפני שנה, קניון, עלה לי אלפיים שקל נזקים", נירן אמר שם יד על המצח, נזכר איך הלכו להם אלפיים שקלים...
"וואו", ליאת פלטה.
"בכל אופן, עם רודי פה, וגם זה שדניאל הלכה לבן, אומר שאין להם איזה מפגש", נירן אמר.
"איזה מפגש?" ליאת שאלה.
"זה מסובך..." נירן אמר.
"למה?" ליאת שאלה.
"בעצם, זה לא", נירן אמר, "את כבר יודעת על ה..."
"כן", ליאת אמרה.
"היי אבא, ליאת", אלי נכנסה.
YOU ARE READING
אנשים מפלצות ומה שמעבר
Fantasyאף אחד עדיין לא הסתכל לתפלצת בעיניים ונשאר בחיים. אף אחד, לא ערפדים, או פיות, או מכשפות, או כל סוג אחר של מפלצות, גם לא חיות. וכמובן, גם לא בני אדם. אף אחד, טוב, אולי כמעט אף אחד. רק ילדה קטנה, בת שלוש, הסתכלה לתפלצת ישר בעיניים, ונשארה בחיים. ילדה...
