אנשים מפלצות ומה שמעבר

פרק 44

"היי, ועכשיו ביי", ג'וני אמר. בן גלגל עיניים ומיילי החניקה צחוק. "לאיפה אתם הולכים?" אדם שאל. אלי רק שילבה ידיים ונאנחה. "הכל בסדר?" רודי לחש לאלי. אלי העמידה פנים שלא שמעה אותו והתחילה להתעסק עם הציפורניים שלה. מיילי אמרה להם לאיזה סרט הם הולכים ואדם סיפר להם שהם בדיוק חוזרים משם. "היא לא תעשה את זה", אלי אמרה לגבם המתרחק של השלושה. הם ידעו שהיא רק מנסה לעצבן אותם עם ספויילר, לכן ניסו להתעלם ממה שאמרה, אבל ללא הצלחה. הם רק חשבו על חמשת המילים האלה. אבל הם החליטו ללכת בכל מקרה, לא לתת לה להרוס להם את הסרט. "למה אמרת להם את זה?" אדם שאל ושילב ידיים, "בשביל לעצבן?" אלי רק הרימה גבות ונאנחה. מה הוא רוצה ממנה? "אדם, זה-ממש-לא-עניינך-!" אלי אמרה כועסת. היא לא התאפקה והוציאה לו גם לשון...

"אחותך מתנהגת כמו ילדה קטנה", אדם אמרונשען על רודי. "ספר לי על זה, אתה לפחות לא צריך לחיות איתה באותובית", רודי רטן. אדם הנהן בעודם ממשיכים ללכת לכיוון המגרש. הבנות הלכולשופינג, הבנים רצו ללכת לשחק כדורגל, אבל בן לא יכל לבוא, הוא רק חזר מסרט ודניאלהחריכה אותו ללכת לעוד אחד. בן הסכים ללכת בחוסר חשק. למי יש כוח לסרט רומנטי? אבללא משנה. ששני המכשפים הגיעו למגרש הם ראו שיש שם כבר מישהו. מישהויים, ליתר דיוק.אדם ורודי הסתכלו זה על זה. "שנצטרף?" אדם שאל. רודי נד בראשו לשלילה.אדם לקח מרודי את הכדור ושיחק בו בידיו. לאדם לא הייתה בעיה ללכת לשם, לדבר עם שניהנערים שהיו שם. הם אפילו היו יכולים להפוך לחברים שלו תוך שניות. רודי, לעומתו,העדיף לא ללכת לשם. בשביל מה? מה זה יעזור לו בחיים? הוא לא מכיר אותם. אז עם כלאהבתו לכדורגל, והייתה שם אהבה, (בנים...) הוא העדיף לחזור הביתה. או, שהוא ואדםיכולים למצוא מקום אחר לשחק בו. כן, בדיוק! הוא יגיד לאדם שילכו למקום אחר. קדימה,אבל רגע... איפה אדם? "היי", אדם אמר לנער הבלונדיני. הוא הסתכל על הנער השני שהתקרבאליו. נער ברונטי שהחזיק כדורגל בשתי ידיו. "אני אוסטין", הבלונדיני אמר, ומיהר להוסיף, "והמכוער הזהפה, זה ליאם. אח שלי". "אניאדם", אמר ואז הסתכל לאחור, לרודי. רודי נאנח והתקרב. "אני רודי",רודי אמר שהגיע. "חשבנו... כלומר, אני חשבתי, אם נוכל להצטרף אליכם", אדם אמר. אוסטיןוליאם החליפו מבטים ואז הנהנו בתיאום מושלם. "מה אתם תאומים?" רודי שאלכבדיחה, שגרם לו ולחברו לצחוק. כמובן שאינו ידע שכן, הם תאומים, למורת רוחם. הוארק התכוון להתבדח קצת עם אדם. הוא בכלל התכוון לפרי ולרי, ואדם, כמובן, הבין אתהבדיחה. לכן הוא צחק. אבל אוסטין וליאם, שאכן כן היו תאומים, לא הבינו מה כל כךמצחיק. הם רק התבוננו בשני הנערים שעמדו מולם ונשפכו מצחוק. הם לא ידעו שרודי ואדםרגילים לתאומות שעושות דברים בתיאום מושלם ומשלימות זו לזו, בדרך כלל פרי מתחילהולרי מסיימת, את המשפטים. "האמת? אנחנו באמת תאומים", ליאם הודה בשקט.רודי ואדם הפסיקו לצחוק בבת אחת והסתכלו על אוסטין וליאם, נבוכים מעט. "אלתחפשו דמיון, אתם לא תמצאו אותו", אוסטין אמר, גורם לאחיו לגלגל עינייםולהיאנח. ליאם לא שנא את אחיו, גם אוסטין לא שנא אותו, אבל הם פשוט לא הסכימו עלכל כך הרבה דברים וכל הזמן רבו, שאנשים מפשוט סירבו להאמין שהם תאומים..."עזבו את זה עכשיו", ליאם אמר, "באנו לשחק, לא?" תוך שתישניות הכדור של רודי נשאר עזוב בפינת המגרש, בעוד הבנים כבר התחלקו לזוגות- אדםורודי, והתאומים- והתחילו במשחק שלהם. בשער אחד רודי ובשער השני ליאם, בעוד אוסטיןואדם רצים כמו משוגעים במגרש אחרי הכדור של ליאם. מה אפשר להגיד? אנשי זאב בהחלטאוהבים כדורים, במיוחד לרדוף אחריהם. לא הפריע להם שהם לא באותו גיל, חוץ מאוסטיןוליאם כמובן, מבחינתם הם היו פשוט ארבעה אנשים- או מה שלא ידעו אחד על השני, יצוריםחיים- שמשחקים כדורגל ביחד...