אנשים מפלצות ומה שמעבר

פרק 56

לאחר אי הבנה מצערת, החלטתי להבהיר את העניין הבא: פרי, זה עם- F ולא עם- P. יעני- fairy (פיה)

 ***********************************************************************************************

דניאל התעוררה לבוקר של יום שני. רק שזה לא היה יום שני רגיל. "בוקר טוב עולם", היא אמרה בעודה קופצת מהמיטה. "והכי חשוב, תמיד לחייך ולהיות נחמדה", נירן ניצל את הזמן להדרכות אחרונות על אמא שלו. כל הילדים נכנסו למטבח והתיישבו בשקט מופתי, מתרגלים את התנהגותם לבואה של הסבתא.

"בוקר טוב, יפות שלי", פרי ולרי שמעו קול רך. הן פקחו עיניים וראו את האישה הבלונדינית שלטענתה ההזויה, היא אמא שלהן. "בוקר", פרי אמרה בקרירות. אחותה עושה כמוה בשעה שהן קמות על הרגליים. התפלצת חייכה וחיבקה את שתיהן. הן לא רצו להישאר איתה. לא. הן הגיעו להחלטה, הן יברחו בהזדמנות הראשונה שתהיה להן. הן גם הרגישו חזקות יותר מאתמול.

"בוקר טוב", בן אמר ונישק את דניאל. היא חייכה וחשבה על השיחה שלהם אתמול. היא סירבה להאמין שזה אמיתי... כי, זה לא יכול להיות. הוא אוהב להיות ערפד! יגיד מה שיגיד, היא יודעת את האמת.

"טוב, אני אחפש לכן משהו לאכול", התפלצת אמרה אחרי שנשמות של אנשים ירדו מהפרק. היא התרחקה מהן, נותנת להן את ההזדמנות שלה חיכו כל הלילה. לרי הנהנה אל אחותה. "קדימה, בואי לא נבזבז שנייה", לרי אמרה. אחותה גיחכה. "בוזבזה", פרי אמרה בעודה פותחת את השער. לרי גלגלה עיניים ושתיהן נכנסו דרך השער, מותירות אחריהן אוויר ריק. ומאכזב.

"אז מה עושים היום?" ג'ק שאל את ג'וני ומיילי. מיילי חייכה ושאלה: "איפה הבית ספר כאן?" ג'וני משך בכתפו והשלושה יצאו מהקבר. כל הדרך, מיילי חשבה רק על בן אדם אחד. טוב, הוא לא היה בדיוק בן אדם, אבל הוא מספיק דומה לנער רגיל. אבל, אחרי הכול, גם היא לא לגמרי טבעית. היא חשבה על חיוכו הממיס. היא נכנסה בשער וראתה את אדם. היא התקרבה אליו מהר, אבל בטוח, ונעמדה בדממה מוחלטת מאחוריו. היא הייתה שקטה כמו מתה. היא כיסתה את עיניו בידיה וחיכתה. אדם גיחך לעצמו ונשך את שפתו התחתונה. "בוקר טוב, מיילי", אמר בעודו מוריד את ידיה מעיניו ומסתובב אליה. "בוקר טוב, אדם", אמרה והסתכלה על חיוכו. אם רק היה ממיס כמו שלו. כמו של אהבתה האמיתית. אבל בן ואדם הם לא אותו בן אדם. טוב, לפחות יש לה את אדם, שלא יהיה לה משעמם. אז מה? אז מה אם היא לא באמת אוהבת אותו? אז מה אם היא רק עושה את זה כדי לגרום לבן לקנא? אז מה אם... אדם יפגע? הוא יכול? המחשבה הזאת קפצה לרגע במוחה. אבל היא נתנה לה לעבור בדיוק כאשר הבחינה בבן שעובר בשער עם חבריו, על ידי כך שהיא פשוט נישקה אותו. לידור ומשי, שעמדו בצד ודיברו, ראו את הנשיקה. אבל זה לא החלק הגרוע, כי הן ראו מי עוד ראתה את הנשיקה. אלי ניסתה שלא לבכות ליד כולם. היא הסתכלה על הנשיקה. היא לא הייתה מסוגלת לסבול את זה יותר ולא היה אכפת לה. היא הולכת לעשות מעשה.

"מש", רודי אמר וחסם למשי את הדרך. היא רקחייכה וניסתה לעבור. "רודי? הכולבסדר?" משי שאלה כמו שמדברים אל ילד קטן. "אני לא ילד, ואנחנו צריכים לדבר", רודי אמר. הוא נשם עמוק."משי, אני או..." הוא נקטע על ידי בן שרץ אליהם, אדום מהריצה. "רוד, אחותך על הגג", אמר ומיד השלושה רצו החוצה. רודי הסתכללמעלה, רואה את אלי שמסתכלת על הכול מלמעלה. סביבו היו הרבה ילדים ומורים. הואהסתכל על משי וראה מאחוריה את לידור, אדם ומיילי שמתקרבים. מהצד השני, דניאל ושיריהתקרבו אליו. "אדם!" אליקראה לפתע מהגג. היא החליטה לוותר על כל האגו והמסכות. היא החליטה. היא הייתה פעםפחדנית, עכשיו כבר לא. "אדם, אני אוהבת אותך!" אלי הדהימה את כולם. אדםמיהר להשתחרר מאחיזתה של מיילי. "גם אני!"הוא צעק, גורם לכולם להסתכל עליו. דניאל נאנחה. "סוף כל סוף", היא חייכהבאושר. עכשיו נשארו רק... "רודי?" "משי?" "אני אוהבת אותך", משי אמרה ונישקה אותו. "גם אני", רודי אמר ונישק אותה שוב. כנראה שזה באמת היום המושלם.בן הסתכל על אדם שמיהר אל הגג. אל אלי. הוא סובב את ראשו עוד קצת וראה מבטמאוכזב. "לא היה לכם סיכוי", הוא לחש לה, "אדם ואלי זה לנצח,א"א. לא היה לך סיכוי". מיילי הסתכלה עליו. הוא חייך את החיוך הזה שלו.החיוך הממיס הזה... הוא לא חייך למראה שלה עצובה, אלא למראה של אלי ואדם המתנשקיםעל הגג. "אני פשוט לא מאמינה", לידור אמרה, גורמת למשי ורודי להתנתק,"גם אתם וגם הם ביום אחד? אין, זה פשוט יום מושלם".
"לגמרי", משי אמרה, מאושרת שזה סוף כל סוף קרה! דניאל הסתכלה על בןוהתקרבה אליו. עכשיו הם נעמדו- בן מול דניאל, משי מול רודי, ולבסוף הזוג המלכותי,אדם מול אלי, ובתיאום מושלם, שלושת הזוגות התנשקו. אז מה עכשיו, טריפל דייט? אוליזה מה שהם חשבו... לא, טריפל דייט יהיה, תהיו בטוחים בזה, אבל פשוט לא עם הזוגותהאלו. כי, כלום זה לא לנצח. גם לא ערפדים.