"מה אנחנו עושים עכשיו?" רועי שאל. הוא ישב על המיטה של שירי והיא עמדה, יותר נכון התהלכה במעגלים.
"מוצאים את הדף", שירי אמרה, "כדי שנוכל למצוא את הנכדה".
"את חושבת שבדף כתוב על הזהות שלה?" רועי שאל.
"אולי", שירי ענתה.
"טוב די", רועי אמר.
"מה?" שירי שאלה מבלי לעצור.
"תפסיקי, זה עושה לי סחרחורת", רועי אמר. שירי נעצרה והסתכלה עליו ואז על היומן שהיה בידה.
"חייבים לחשוב על משהו", שירי אמרה והתיישבה ליד רועי, "חייבים למצוא את הדף החסר".
"איך? חיפשנו כבר בכל מקום", רועי אמר, "הפכנו לך את כל החדר. הוא לא פה".
"אז מה נעשה?" שירי שאלה.
"אולי קיבלת אותו ככה", רועי אמר.
"אולי נדבר עם ליאת?" שירי הציעה.
"ואם זאת לא היא בתמונה? מה אז?" רועי שאל, "היא בטח תשאל אותך שאלות שלא תוכלי לענות עליהן, ואת לא, ואז היא תלך לדבר עם אבא שלך..." רועי אמר.
"אוף", שירי נאנחה, "אתה צודק".
שירי נשכבה על המיטה והעיפה את רועי, שנפל על הרצפה. שירי התחילה לצחוק.
"אתה בסדר?" היא שאלה.
"כן", הוא קם והתיישב על המיטה. שירי הסתכלה עליו והתיישבה שוב.
"אולי בכל זאת?" שירי שאלה.
"הדף לא פה, אי אפשר לדבר עם ליאת, אין לנו מושג מי הנכדה ואנחנו במבוי סתום", רועי אמר.
"אולי נדבר איתה בכל זאת?" שירי שאלה, "עם זאת לא היא, נגיד שמצאנו את זה ב... ב..."
"ב...?" רועי שאל.
"עליית הגג?" שירי אמרה.
"את שואלת או אומרת?" רועי שאל.
"כן, זהו, עליית הגג!" שירי החליטה.
"בסדר, איך שבא לך", רועי אמר.
"אז אתה בא?" שירי שאלה וקמה מהמיטה.
"חכי רגע!" רועי אמר, שירי התיישבה חזרה.
"מה?" היא שאלה.
"אולי היומן כן נפל פה, אבל מישהו לקח אותו", רועי אמר.
"מישהו?" שירי שאלה, "מי? מי יכול לקחת אותו? ולמה?"
"מישהו היה כאן היום? אתמול? למישהו הייתה הזדמנות לקחת את זה?" רועי שאל, "כאילו, יש מישהו שיודע על היומן...?"
"אלי!" הם אמרו ביחד.
"יכול להיות שהיא לקחה את זה?" רועי שאל.
"אולי", שירי אמרה ואז קמה, "חכה פה".
שירי רצה לחדר של אלי ופתחה את הדלת. לא היה שם אף אחד.
"אוף", שירי נאנחה, אבל לפני שהיא סגרה את הדלת היא ראתה משהו על המיטה. היא התקרבה למיטה והרימה דף ממנה.
"בינגו", היא אמרה. היא יצאה מהחדר, רצה לחדר שלה וסגרה את הדלת.
"זה היה אצלה?" רועי שאל.
"כן", שירי אמרה והתיישבה ליד רועי. הם פתחו את היומן ושמו את הדף בסוף, ליד החלק הראשון של המכתב.
"שנקרא?" רועי שאל.
"כן", שירי אמרה, "בוא נראה אם השם של הנכדה כתוב פה".
YOU ARE READING
אנשים מפלצות ומה שמעבר
Fantasyאף אחד עדיין לא הסתכל לתפלצת בעיניים ונשאר בחיים. אף אחד, לא ערפדים, או פיות, או מכשפות, או כל סוג אחר של מפלצות, גם לא חיות. וכמובן, גם לא בני אדם. אף אחד, טוב, אולי כמעט אף אחד. רק ילדה קטנה, בת שלוש, הסתכלה לתפלצת ישר בעיניים, ונשארה בחיים. ילדה...
