"סיפרת לה?" רועי שאל.
"לא, לא היה זמן", שירי אמרה, "היא הסתגרה בחדר אתמול".
"למה? מה קרה?" רועי שאל.
"לא חשוב", שירי ענתה. נשמע צלצול ושניהם התקדמו לכיוון הכיתה שלהם.
"איך הלך לך?" רועי שאל את שירי שישבה לידו.
"המשך יום טוב", אמרה המורה, אספה את הדפים שהיו על השולחן ויצאה מהכיתה.
"בסדר", שירי אמרה, "ולך?"
"אני שונא את הדבר הזה, 'בוחן פתע'. מי המציא את זה בכלל?" רועי נאנח, "לא ידעתי כלום. ניחשתי".
שירי גיחכה והוא אחריה.
"היום את מספרת לה", רועי אמר, "אחרי זה נוכל לשכוח מכל זה".
"לשכוח?" שירי שאלה, "עזוב שטויות. תבוא אליי היום, נלך לסרט. פיצוי על אתמול".
"ומה עם לספר לדניאל?" רועי שאל.
"תבוא אליי היום, נספר לה ביחד", שירי אמרה, "אחרי זה נלך לסרט".
"אני רק רוצה לגמור עם זה", רועי אמר.
"תגיד, אתה חושב שמי שפגשנו אתמול, זאת הייתה ה...?" שירי שאלה.
"אולי, לא יודע", רועי אמר.
"כי היה כתוב שהיא... אתה יודע, יכולה ללבוש צורה יפה", שירי אמרה.
"והמעיל פרווה", רועי אמר.
"מעיל פרווה", שירי חזרה.
"אני לא יודע", רועי אמר, "אבל בואי לא נחשוב על זה יותר".
"תגיד, איזה סרט נראה?" שירי שאלה.
"מה בא לך?" רועי שאל.
"לא יודעת, לא אכפת לי", שירי ענתה.
"גם לי לא אכפת", רועי אמר.
"טוב אז... נזרום?" שירי אמרה.
"נזרום", רועי הסכים. שניהם חייכו והשמיעו גיחוך קל.
רועי קם מהכיסא ויצא מהכיתה.
"יש", שירי לחשה ולא הפסיקה לחייך.
"רועי, מה קורה?" רועי שמע קול מאחוריו. הוא הסתובב וראה את ג'וני.
"ג'וני? מה אתה עושה כאן?" הוא שאל, "ממתי אתה מסתובב פה?"
"היה לי משעמם", ג'וני אמר.
"אתה בטוח שזאת הסיבה?" רועי שאל.
"אתה רומז שאני משקר?" ג'וני שאל, חושף שיניים.
"וואו, תוריד את הניבים", רועי אמר. ג'וני סגר את פיו ורועי נאנח בהקלה.
"אני לא מחפש ארוחה, אם לזה אתה מתכוון", ג'וני אמר, "אני מחפש את בן. ראית אותו?"
"לא", רועי אמר.
"טוב, לא זה לא. ביי רועי", ג'וני אמר והתרחק משם.
רועי התחיל ללכת לכיוון המגרש, בדרך הוא נתקל בבן.
"בן, ג'וני פה", רועי אמר.
"מה?" בן שאל, לא מבין.
"ג'וני פה, הוא מחפש אותך", רועי אמר.
"מחפש אותי? למה?" בן שאל.
"לא יודע", רועי אמר.
"טוב, תודה", בן אמר. רועי הנהן והמשיך ללכת. הוא התחיל לחשוב למה ג'וני הגיע לפה.
מה הוא רוצה? הוא תהה מה הוא צריך מבן. למה שהוא פתאום יגיע לפה?
הוא הגיע למגרש והצטרף לכמה בנים ששיחקו כדורגל.
הוא עדיין חשב על ג'וני ועל מטרת הביקור שלו. לרועי, כמו לבן, זה נראה מעט חשוד ומוזר. למה שערפד כמוהו יבוא לבית ספר. למרות שהוא אמר שהוא בא בשביל בן, כאילו, מה הוא כבר צריך ממנו? טובה? עזרה?
בסוף רועי החליט שזה לא עניינו והפסיק לחשוב על זה.
YOU ARE READING
אנשים מפלצות ומה שמעבר
Fantasyאף אחד עדיין לא הסתכל לתפלצת בעיניים ונשאר בחיים. אף אחד, לא ערפדים, או פיות, או מכשפות, או כל סוג אחר של מפלצות, גם לא חיות. וכמובן, גם לא בני אדם. אף אחד, טוב, אולי כמעט אף אחד. רק ילדה קטנה, בת שלוש, הסתכלה לתפלצת ישר בעיניים, ונשארה בחיים. ילדה...
