כמה שאני אוהבת לחפור... אני אעשה את זה זריז... מהפרק הזה, הדברים מתחילים להיפתר ולהיות ברורים יותר.
***************************************************************************************************
"דניאל", ליאת נכנסה לסלון. היא החזיקה את היומן ביד ימין. היא שמעה צעדים מאחוריה וסובבה את ראשה, נירן עמד מאחוריה.
"טוב שסיפרתם לנו", נירן אמר. הוא צעד קדימה ועמד ליד ליאת בצידה השמאלי.
"הכל בסדר?" דניאל שאלה את ליאת. ליאת הנהנה ואז הסתכלה על היומן. דניאל קמה מהספה ורודי אחריה.
"צריך לעשות משהו בקשר לתינוק", רודי אמר.
"נכון, התינוק כבר נולד", דניאל אמרה.
"כן, הוא כנראה נולד", נירן אמר.
"כנראה?" רודי שאל.
"אתה לא מכיר אותו, כי הייתה תינוק שהוא..." נירן התחיל להגיד ואז נעצר.
"לא מכיר את מי?" רודי שאל. נירן התיישב על הספה ונאנח. ליאת, שלה כבר סיפר את הסיפור קודם בחדר, התיישבה לידו. היא הניחה את היומן על השולחן.
"שבו", ליאת אמרה. דניאל התיישבה ליד ליאת ורודי התיישב ליד נירן.
"שהייתי בתיכון, הכרתי מישהו בשם שחר, היינו חברים טובים גם הרבה אחרי התיכון", נירן התחיל לספר, "הוא היה מכשף".
"למה יש לי תחושה שזה לא נגמר טוב?" דניאל אמרה.
"כי זה לא", ליאת אמרה.
"יום לפני שנולדת, שחר מצא את המערה של התפלצת", נירן אמר.
"יש לה מערה?" דניאל שאלה.
"כן, יש מערה איפשהו במימד המפלצות", רודי אמר, "אף אחד לא יודע איפה, אבל מה שכן יודעים, זה שהתפלצת נוצרה שמה".
"כן, זאת מערה קסומה, כמובן, שבה נוצרה ומתגוררת התפלצת", נירן אמר.
"מה קרה אז?" דניאל שאלה, "היא ראתה אותו?"
"עדיין לא", נירן אמר.
"עדיין?" רודי שאל.
"אולי תתנו לו לדבר, אז תדעו", ליאת אמרה. דניאל ורודי הנהנו וסימנו לנירן להמשיך.
"הוא אמר לי שהוא ראה שם מין... שקיק כזה", נירן אמר.
"שקיק?" רודי שאל.
YOU ARE READING
אנשים מפלצות ומה שמעבר
Fantasyאף אחד עדיין לא הסתכל לתפלצת בעיניים ונשאר בחיים. אף אחד, לא ערפדים, או פיות, או מכשפות, או כל סוג אחר של מפלצות, גם לא חיות. וכמובן, גם לא בני אדם. אף אחד, טוב, אולי כמעט אף אחד. רק ילדה קטנה, בת שלוש, הסתכלה לתפלצת ישר בעיניים, ונשארה בחיים. ילדה...
