הגורל שלנו

הפסד

נקודת מבט עידו:
"כוסעמקקקק ערס" אני אומר, על הספסל יחד עם כל חברי השחקנים "ממש משחק בן זונה" תומר אומר, הוא חבר שלי לקבוצה אפשר להגיד שאני היחיד שמתחבר אליו וחבל הוא אחלה בן אדם,
"משהו רוצה להסביר מה זה היה!!!!!" המאמן שלנו צחי צועק עלינו, "לא הבנתי אתם נקבות מה זה המשחק הזה" הוא ממשיך לצועק בשלו, אני כולי עצבני איך הפסדנו 3:1 זה פשוט לא נקלט "בושה פשוט בושה ככה להפסיד מלא עם היה הפרש נקודה היה יותר טוב" תומר אומר, אבל הטמבל הזה לא מבין שצחי צועק עדיף לשתוק "מה יותר טוב שיחקתם כמו ילדות מה פעם ראשונה שלך בכדור תומר לא הבנתיייי!!!!" צחי צועק על תומר "טוב צחי הבנו הפסדנו יאללה גם אני עצבני שחרר" אני אומר עצבני מת לעוף מפה,  "עידו ארגמן אתה לא יותר טוב ממנו במקום להתרכז במשחק חולם לי על הצרות בבית וואלה יופי עוד ילד" הוא אומר, פה ממש התעצבנתי "אתה יודע איך קרעתי את התחת שלי על המשחק הזה" אני בא להמשיך והוא קוטע אותי "כנראה לא מספיק!!!" הוא צועק עליי, נשבר לי הזין ממנו, אני לוקח את התיק ויוצא, תוך כדי שהוא צועק לי לבוא מיד, אבל שילך להזדיין, אני יוצא מהמגרש אני רואה את החבורה שלי, "היי לא נורא פעם ככה פעם ככה" מאי מחבקת אותי, אבל אני לא נרגע אני רק רוצה לפרוק את כל העצבים שלייי, "אחי שיחקת אש קורה" עמית אומר לי, "ממש עכשיו המאמן צעק עליי על זה שאני מתעסק בצרות בבית במקום להיות על המגרש" אני אומר בעצבים את מה שהוא אמר לי, "למה הוא ככה זבל אלייך מה הוא לא יודע שיש לך צרות וזה טבעי" אופק אומר, "לא בכדורגל שום דבר לא טבעי צריך לשכוח מהצרות אבל אני במקום לשכוח פשוט נכנסתי לזה" אני אומר עצבני יותר, "ממש לא פשוט זה קשה ומה לעשות שהמאמן שלך יבין את זה" ליאב אומר, "להבין מה, מה אתה רוצה שהוא יבין" אני צועק, נמאס לי מכולם שבאים ונותנים לי ביקרות, "היי תירגע מה אתה צועק עליו" ליהי מתערבת, "סתמי את מה את באה אליי לפני משחק ומזכירה לי את הבעיות שלי" אני צועק על ליהי, "תקשיב לי טוב כדי שתרד מהעץ שלך מה אתה ככה צועק עלייה רק רצתה לעזור לך דפוק" ליאב אומר, "אני דפוק אמא שלך דפוקה" אני אומר בשיא העצבים שליי, ליאב מתקרב לתת לי אגרוף אבל עמית תפס אותו "עזוב אותו הוא לא מודע לאיך הוא מתנהג" עמית אומר, כן ממש רק חבל שהם לא יודעים מה עובר עליי, "אתה צריך לדבר יפה אחי לא ככה" אופק אומר, "לכו תזדיינו תעשו לי טובה" אני אומר, והולך לצד השני, אין לי עצבים לאף אחד, "עידו עידו" אני שומע את אור קוראת לי, "עידו נוו תעצור" היא תופסת לי את היד "מה את רוצה עכשיו גם לעביר עליי ביקורת?" אני שואל בעצבים, "לא אני פשוט לא רוצה שככה תנהג עצבני ועוד לבד" היא אומרת דואגת לי, אבל לא רוצה לראות אף אחד, אני מסתכל עלייה ומאחוריה יש את החבורה שלנו שהיא קצת רחוקה וממולם בצד השני, יש את קבוצה המועדדות, אני רואה מאיה לבושה בחצאית עור מיני, עם חולצת בטן שנראת כמו חזיה שחורה, ועם נעל בובה שחורה, וואוו היא מושלמת, "טוב אז אני לא נוסע לבד" אני אומר לאור, היא ישר מעלה חיוך אני עובר אותה, והולך למאיה, בלי הקדמה מוקדמת אני פשוט מסובב את מאיה אליי ומצמיד לה נשיקה עמוקה וגסה, אני נוגע לה תוך כדי בתחת שלה והיא כמובן יותר נצמדת אליי, "את באה איתי?" אני לוחש לה באוזן, "כןן" היא עונה לי בשקט, אני מנשק אותה עוד נשיקה עמוקה וגסה, אני מעמיק עוד יותר את הנשיקה, לה כבר אין אוויר והיא רוצה להתנתק אני נותן לה עוד קצת ואז משחרר אותה שאני והיא מתנשפים, היא אומרת ביי לחברה הזאת שלה שאני לא זוכר מה השם שלה, נטלי מביטה בי במבט דוחה, ואני מתעלם מכולם אפילו מהחבורה שלי שמסתכלים עליי מופתעים,

~23:38~

נקודת מבט ליהי:
אני פשוט בשוק מאיך שעידו ככה התנהג מה נראה לו בכלל, כולה משחק שישתה מים קרים וירגע, ועוד בכלל הלך לזונה הקבועה שלו גם כן סתום, ליאב מחזיר אותי הביתה, כל המשחק הוא רק נישק אותי, חיבק אותי מאחורה, וממש הדליק אותי, אני רק רוצה שיגע בי עוד ועוד, ממש אהבתי את זה היה לי ממש כייף איתו, הגענו לבית שלי, ליאב יורד מהאופנוע ואני עוד עליו, אני מורידה את הקסדה מהראש, וליאב רק מסתכל עליי במבט שאני לא יכולה לעמוד בו, הוא מתקרב אליי שאני עדיין יושבת על האופנוע, ומנשק אותי, אני מקרבת אותו יותר אליי והוא מעמיק את הנשיקה, הוא מבקש אישור ללשון להכנס ואני מאשרת לו, ומכאן הנשיקה רק גסה יותר, טובה יותר, שפשוט לא באלי להפסיק, שהיא לא תפסיק לעולם, אבל כבר מסתיים לי האוויר, ואנחנו משתחררים מהנשיקה שלנו, "אני אוהב אותך לולי שלי" ליאב אומר, "אני אוהבת אותך יותר" אני אומרת, ופשוט מחבקת אותו, מסניפה את הריח שלו, אלה הרגעים שאני מצטערת שהוא לא יכול לבוא אליי הביתה, שלא הסתיים הרגע הזה לעולם,
אנחנו נפרדים אחרי היום שהיה לנו היום ואני עולה הביתה, איך שאני נכנסת לבית, אני רואה את אמא שלי במבט כועס ומאוכזב ממני, כנראה היא ראתה אותי, ומה שבאלי עכשיו זה ממש לבכות, "אני לא מאמינה עלייך" היא אומרת
"את הבת הבכורה שלי את לא צריכה את השטויות האלה ועוד הסתרת את זה ממני חשבת שאני לא אגלה" היא אומרת, אני פשוט שותקת לא יודעת מה להגיד לה, להגיד שנתפסתי היא כבר יודעת את זה, "חשבתי ליהי שאת חכמה הוא לא בשבילך ולא לגיל שלך אתם תיפרדו ומיד!" אמא אמרה בעצבים