הגורל שלנו

בת 5

                     ההפתעה פרק כפול

נקודת מבט לעבר
****ליהי בת 5****

נקודת מבט כלילית:
"ליהי ליהי" הגננת קוראת, "תראי מי פה" היא אומרת, וליהי מסתכלת לאיפה שהיא "אמאאא" היא אומרת בשמחה רבה, ורצה ישר לאמא, "ילדה יפה שלי איך היה בגן היום?" עדי שואלת אותה, "כייף" היא אומרת עם חיוך גדול ומתוק, "לילילי" נטלי קוראת לליהי "אמא תכירי זאת החברה הכי טובה שלי בגן נטלי" היא אומרת בהתלהבות, "איזה כייף לשמוע אתן משחקות יפה?" עדי שואלת, "כןןן" הן עונות ביחד, "היום גל באה אליי תבואי גם" נטלי אומרת לליהי, "אבל אני לא אוהבת את גל היא תמיד מעצבנת" ליהי אומרת ברוגז חמוד, "ליהי אין דבר כזה כולם חברים של כולם" רחל אומרת, "טוב אמא" ליהי אומרת, "אז את תבואי" נטלי שואלת "אמא אני יכולה ללכת לנטלי בבקשה בבקשה" ליהי אומרת בהתלהבות, "כן ברור ותשחקו יפה" רחל אומרת "כןןן" נטלי וליהי אומרות ביחד

~אחר הצהריים~

"ביי תשחקו יפה" עדי אומרת, "ביי אמא" ליהי אומרת, "יאאאא איזה כלב חמוד" ליהי אומרת, "כן זה גור קוראים לו לאקי" נטלי אומרת, והן משחקות איתו, "גל זה לא פייר שרק את מחזיקה את הרצועה אני גם רוצה" ליהי אומרת ברוגז, "אבל אני הייתי ממש קצת איתו" גל אומרת, "נטלי זה הכלב שלך אז את מחליטה אצל מי הוא יהיה" ליהי אומרת, "טוב גל תתני לליהי" נטלי אומרת, "אבל זה לא פייר הייתי ממש קצת" גל אומרת, וליהי חוטפת לה את הרצועה של הכלב, גל מושכת חזרה, "דיי תפסיקו אתן מכאיבות לו" נטלי צועקת על גל וליהי שמושכות את הרצועה, נטלי לוקחת מהן את הרצועה ומלטפת את לאקי, "אז אולי שיהיה בלי רצועה" ליהי אומרת, "לא אמא שלי לא מסכימה הוא יכול לברוח" נטלי אומרת, "טוב בואו נשחק במשהו אחר" גל אומרת, "רוצות מחבואים?" נטלי שואלת "כןן" הן אומרות ביחד "וגם לאקי משחק" ליהי אומרת, "לא הוא לא" נטלי אומרת "למה אבל" ליהי אומרת "ככה הוא לא משחק רק אנחנו" נטלי אומרת, "טוב מי סופרת" גל אומרת, "לא (נטלי) אני" ,  "לא (גל) אני" , "לא (ליהי) אני" , "ליהי את אמרת אחרונה אז את סופרת" גל אומרת, "אווףףף" ליהי אומרת, "דיי ליהי עם לא תספרי את לא משחקת" נטלי אומרת, "בסדר אני סופרת" ליהי אומרת, ומתחילה לספור, "מי שעומד מאחורי הוא העומד 1 2 3" ליהי אומרת, מתחילה לחפש אבל היא לא מוצאת, "לאקי ראית אולי איפה הן?" ליהי שואלת את לאקי, "מה לא כייף לך להיות קשור" ליהי אומרת, "אתה תעזור לי לחפש אותן נכון" היא אומרת ומחבקת ומלטפת את לאקי, והיא מחליטה לשחרר אותו, "בוא לאקי" היא אומרת והוא בא, מתחילה לחפש אותן, ליהי מוצאת את נטלי, ורצה לספור אותה, ונטלי רצה אחריה, ליהי מצליחה לספור את נטלי, "ליהי למה שיחררת את לאקי" נטלי אומרת ברוגז, "לאקי בוא לפה" נטלי צועקת ללאקי שרץ לכביש ורצה אחריו, ולאקי ממשיך לרוץ, וליהי רצה גם אחרי לאקי "לאקי לאקי",
לאקי רץ לכביש, "נטליייי תעצרי!!!!" אבא של נטלי צועק, אבא של נטלי רץ אליהן, "אבא אבל לאקי בורח" נטלי אומרת, ואז עברה מכונית ודרסה את לאקי, "לאקייי לאקייי" נטלי מתחילה לבכות ואבא שלה מחבק אותה "אבא אני רוצה את לאקייי" נטלי ממשיכה לבכות

             ******חזרה להווה********

נקודת מבט ליהי:
למה הילדה הזאת תמיד מצליחה לעצבן אותי, "ליהי אני חושבת שהגיע הזמן שנדבר פתוח מה דעתך?" נטלי אומרת, מה היא רוצה מחיי, אני מגלגלת עיינים "בואו נודה באמת כולנו יודעות פה את האמת רק מסתירות אותה לא ככה שירז?" גל שואלת, מה יש לבנות האלה, "על איזה אמת?" שירז שואלת, אני מחליטה לא להכנס לזה ליאב גם ביקש ממני לא להכנס לצרות אז אני הולכת, "לאן את חושבת שאת הולכת" גל צועקת, אני מסתובבת אליה, "לכל מקום רק שאתן לא נמצאות בוא בואי שירז" אני אומרת, לא יודעת למה החלטתי לקרוא לשירז, אבל אני חושבת שהיא באמת צריכה להבין שהן בנות מגעילות ולפי איך שהתנהגו אלייה עכשיו בחיים לא הייתי סולחת, שירז באה איתי, "את באמת הולכת" נטלי אומרת, "האמת שכן" שירז אומרת, "אין לי מה להיות עם בנות שחושבות שמחליטות עליי" שירז אומרת, ואני גאה בה אנחנו הולכות ביחד לכיתה, "לילוו" אופק צועק לי, "מה קורה חיים" אני אומרת, "בסדר יפה שלי איך את" הוא שואל, "מצויין" אני אומרת ואנחנו מתקדמים, הוא שם לב ששירז מתקדמת איתנו, "הכל טוב?" הוא שואל את שירז, "כן איתי טוב ואיתך?" שירז שואלת "בסדר אני חושב" אופק אומר מבולבל, אנחנו נכנסים לכיתה עומר ואיתי אומרים שלום לשירז, ואני אומרת בנתיים לשאר החבורה, "ליהי אפשר שנייה" עומר אומר ניגש אליי, אני מסכימה ואנחנו הולכים הצידה, "מה הסיפור שלך עם נטלי וגל?" עומר שואל בפתיחות, איזה פתיחות כאילו עכשיו אני מכירה אותו שנים "הלוואי והייתי יודעת יש להן משהו איתי לא יודעת מה הסיפור" אני אומרת, והאמת שזה נכון הייתי רוצה לדעת באמת מה הקטע שלהן ועכשיו אני מבינה שזה לא רק איתי, אלה גם עם שירז יש להן משהו, כאילו העמידו פנים שהן חברות, "אז למה שירז יצאה מהקבוצה שלנו" עומר שואל אותי, אני מגלגלת עיינים איך אני קשורה לצרות של החבורה שלהם, "שירז" אני קוראת לה, והיא באה, "עומר שואל למה יצאת מהקבוצה שלהם" אני אומרת, היא מתחילה להסביר לעומר מה היה שם ובאמצע גם איתי הצטרף, "מה באמת מה הסיפור שם היה" איתי שואל, "אנחנו לא יודעות" שירז אומרת, "מה מה קורה פה הכל טוב" עידו בא שואל, ובעיקר מתכוון אלי, שלא מבין איך הגעתי לתוך החבורה שלהם, "כן אחי הכל טוב אתה יכול ללכת" איתי אומר, "אל תדבר אליו ככה" אני ושירז אומרות ביחד, אני מסתכלת על שירז והיא עליי, ואנחנו מתחילות לצחוק, ועידו לא מבין מה קרה פה עכשיו וגם עומר ואיתי, "פפששש יפה איחדת פה את כולם" נטלי אומרת, רק אני לא יודעת למי היא מתכוונת אלי או אל שירז, "מה הסיפור?" עומר שואל, "אתה תשתוק כי אין לכם זכות עם אתם לא יודעת על מה מדובר" גל צועקת עצבנית, ואומרת כלפי כולם, "גל שאני אבין את צועקת עלינו?" עמית שואל, "על כולכם שאתם כאלה עיוורים" גל אומרת, "את שמה לב שלא ענית על השאלה?" אני אומרת, ילדה שחייה בסרט, "אל תדאגי בהפסקה של עשר תדעי" נטלי אומרת, "סבבה כולנו נבוא" שירז אומרת, איתי ועומר מסכימים, וגם עידו אופק עמית אור ומאי מסכימים, "נהדר יהיה לך קהל שידע את הפרצוף האמיתי" נטלי אומרת, "את חושבת שאת מאיימת או משהו?" אני אומרת היא מתחילה ממש לעצבן אותי, אבל אני שומרת על איפוק,
המורה נכנס לכיתה ואני ושירז התיישבנו ביחד, "אל תדאגי יהיה בסדר" שירז אומרת מרגיעה אותי, "אני נראת לך לחוצה" אני אומרת וצוחקת, "לילו אני מכירה אותך לא מהיום" היא אומרת, וצודקת, אני לא לחוצה ממנה, אלא למה היא ככה כלפי, למה היא תמיד מתנהגת ככה, כאילו עשיתי לה משהו, שאני בכלל לא מכירה אותה

אז איך היה הפרק הכפול?