הגורל שלנו

אקשן

נקודת מבט עמית:
אני כל כך עצבני עלייה כוסעמקקק העולם, איך היא עשתה לי את זה איך, מכולם דווקא ממני להסתיר, למה אני לא מבין, ראבק זה משגע אותי, לכולם היא סיפרה ולי לא, ועוד בכלל עם משהו בן 22 איך היא עשתה את זה, מה היא חושבת לעצמה בכלל, הוא לא בגיל שלה, הוא עבר כמה דברים, היא עוד לא סיימה תיכון כבר קפצה למשהו שהוא אפילו לא חייל, בטח השתחרר לא מזמן מה היא חושבת לעצמה, ראבקקקק, כולם ידעו, לכולם היא סיפרה אבל לי, לי היא לא סיפרה, אני עומד להשתגע מהעצבים שזורמים לי בגוף, אני עוד שנייה הופך את כל הכיתה המזורגגת הזאת, "כוסעמקקק" אני אומר מעיף את הכיסא לשולחן, פתאום אופק נכנס לכיתה עצבני, "איפה היית בן זונההה" הוא אומר תופס אותי מהצווארון, "איפה ליהי??? איפה היאא" הוא מתחיל לצעוק עליי ולנהר אותי, "זוז ממני אידיוט" אני אומר, מעיף אותו ממני "מה הסיפור שלך איך הגעת למצב שאתה מרים יד על ליהי אהה בן זונה מזדיין" אופק אמר, אני לא מספיק לשים לב, וכבר עף לי בוקס לפרצוף, אחריו מגיע בוקס לבטן, אני נופל לריצפה מעוצמה הבוקסים, ועוד לא הייתי מוכן לזה, הוא עולה מעליי, אני מנסה להשתחרר אבל הוא מעיף לי וואחד בוקס לפנים, שאני לא מבין מה נכנס בו, אני מרגיש שהשפה שלי נפתחה עוד ממה שעידו עשה ואני מרגיש דם שזורם לי מהאף, "בן זונה מזדיין בתחת זה מה שאתה מה חשבת לעצמך" הוא אומר עצבני בא לתת לי עוד בוקס אבל אני מספיק לתפוס לו את היד ולעצור אותו, "תירגע אחי תירגע מה יש לך?" אני אומר, מנסה להרגיע אותו, "אל תקרא לי אחי מה זה היה שהרבצת לליהי איפה הראש שלך היה" הוא צועק עליי בעצבים, נופל האסימון אני אשכרה הרמתי יד על ליהי ולא סתם אני תילתלתי אותה, איך עשיתי את זה ועוד לליהי לבן אדם שבחיים לא הייתי פוגע בו "אתה פשוט אפס חשבתי שהיא כמו אחותך אבל טעיתי לאחותך היית עושה דבר כזה" הוא צועק, "בחיים לא" אני עונה לו "בחיים לא אז למה עשית את זה לליהי אההה בגלל שמה היא התאהבה זה הסיפור שלך אפס מאופס מזדיין" הוא אומר עצבני, וקם ממני, "איפה היא עכשיו?" אופק שואל אותי, "אין לי מושג אחי" אני אומר, "תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני לא יודע מה היה באותו לילה אבל אתה היית צריך לשמור עליהן וכל מה שקרה לליהי זה רק באשמתך, אני לא יודע צה עשית בזמן הזה אבל מקווה שזה היה שווה את זה אפס מאופס ועוד מה שקרה בכיתה, איך הגעת למצב הזה אתה פשוט בן זונה בכל מובן המילה לך תזדיין תעשה טובה" הוא אומר ויוצא מהכיתה, אני זורק עוד כיסא מהעצבים וצועק "כוסעמק בן זונה בן זונה!!!" אבל הוא צדק בכל מה שהוא אמר, איך ככה העזתי לפגוע בליהי באחותי, איך עשיתי את זה, אני מקווה שהיא בסדר, אני חייב למצוא אותה ולדבר איתה, אני לוקח את הדברים שלי ויוצא מבית ספר לחפש אותה, אני אהרוג משהו עם אני לא אמצע אותה

נקודת מבט נטלי:
אחרי כל הבלאגן שהיה בכיתה, אני מחליטה לפנות לשירז "תגידי מה זה היה ששאלת את ליהי עם היא בסדר שהיא נפלה?" אני שואלת אותה, לא בקטע אלה פשוט מה הסיפור, "את יודעת קצת היה מלחיץ כל מה שהיה פה, אפילו אדיר עזר" היא אומרת, "כן כן אני יודעת אבל סתם שאלתי את יודעת אחרי מה שהיא אמרה פה למאי ואור ועשת השוואה בין החבורת שהייתה לכן לחברות שיש בינה לבין אור ומאי" אני אומרת, אני מנסה להבין את שירז, אני בטוחה שהיא וליהי יחזרו להיות חברות, כי החברות שלהם נהרסה לא בגללן אפילו, "נטלי אין לנו מה להתעסק בזה עיניין שלהם לא שלנו פשוט זה היה קטע אנושי את יודעת" שירז אומרת, "מסכימה איתך" אני אומרת, והיא יוצאת מהכיתה, ידעתי שהיא תעשה את זה, "מה היה פה כרגע אעע איזה אקשן" גל אמרה, "לגמרי אקשן" אני אומרת, "מה זה איפה שירז?" גל שואלת אותי, "הלוואי והייתי יודעת" אני אומרת, יוצאת מהכיתה, אני יוצאת לכיוון החצר, לא רואה אף אחד, אני מחליטה לעשות סיבוב בחוץ, אני עושה סיבוב ופתאום אני רואה את שירז עם משהו מאחורי האולם ספורט, אני מתקרבת כמה שאני יכולה, בלי שיראו אותי, אני רואה רק את הגב של שירז, מעניין עם מי היא מדברת, אני פשוט מחליטה להקשיב לשיחה
"את יודעת שזה לא תירוץ, אני לא יודעת איזה חברות יש בינך לבין מאי ואור אבל אל תשווה את החברות שלנו לחברות אחרת, שתינו יודעות שחברות כמו שהייתה לנו היא מיוחדת ואין השוואה בכלל, איך בכלל העזת להשוואות בניינו, חשבתי שפתרנו את הדברים בנינו מזמן כנראה שאת לא" שירז אומרת, ואני שומעת צעדים אני מהר רצה לצד השני של האולם ומסתתרת מאחורי איזה שיח, היה ברור שהיא תלך לליהי, אני שומעת צילצול טלפון ומיד מוציאה את הטלפון שלי מהכיס באה לכבות אותו, אבל זה לא הטלפון שלי אלא של ליהי, הצילצול עוד ממשיך לצלצל, מעניין למי היא לא עונה, אני מחליטה להציץ קצת ואני רואה שרשום שם משהו כמו הגבר שלי עם סמיילי מאוהב, בטוח זה ליאב, מעניין למה היא לא עונה לו, אני מחליטה להתקשר לליאב וקצת להלחיץ אותו לגבי ליהי, אני חושבת שהגיע הזמן לאיזה פיצוץ קטן

~13:45~
נקודת מבט ליאב:
התקשרתי לליהי כבר חמש שיחות מה יש לה שהיא לא עונה, ישר אני אוכל איזה סרט שמשהו קרה לה, משהו שהוא לא טוב, פתאום אני מקבל שיחה טלפון מוזרה מ "נטלי האחות" אחות של ירין ובר, מה היא מתקשרת אליי מה היא רוצה,
אני מחליט לענות אחרי התלבטות עם עצמי,

אני: "הלו"
נטלי האחות: "היי ליאב זאת נטלי אחות של בר וירין"
אני: "יודע קטנה מה יש?"
החלטתי לקרוא לה קטנה בכינוי של בר
נטלי האחות: "אצלי הכל טוב אבל שומע שנייה נכון ליהי הידידה שלך, אז היא רבה עם החבורה שלה פיצוצים אתה יודע מה קרה שם ואיפה היא?"
אני: "מה מה לא הבנתי אותך???"
נטלי האחות: "ליהי רבה עם כל החבורה שלה אתה יודע איפה היא?"
אני: "ליהי רבה עם החוברה שלה?"
נטלי האחות: "כן, ואני מחפשת אותה אתה יודע איפה היא"
אני: "לא, תנסי אולי בקפיטריה?"
נטלי האחות: "זהו שחיפשתי בכל מקום בגלל זה התקשרתי אלייך חשבתי אולי היא איתך כי היא כבר לא הגיעה לכל שאר השיעורים אחרי שעמית הרביץ לה ו..."
אני: "מה מה מה מה מה מה מה!?!?!?!?"
נטלי האחות: "טוב בקיצור אתה לא יודע איפה היא, אני אנסה אצל משהו אחר ביי"

היא אומרת וישר מנתקת, אני ישר מחייג לליהי להבין מה קרה, ועם היא בסדר מה המטומטם הזה עשה לה, נשבע אני הורג אותו ברגע שאני רואה אותו, אני מחייג ל "אישה שלי😍" ועדיין היא לא עונה, אני מתחיל לדאוג, "צחי צחי" אני קורא לו "אהה ליאב מה יש?" הוא אומר, "שומע עוד שעתיים אני מגיע?" אני אומר, לא מעניין אותי העבודה לא כלום משהו נגע באישה שלי עכשיו זה יטופל, וגם בליהי אני אטפל שהיא ככה לא עונה לטלפונים, "אין מצב ליאב עוד חצי שעה אנחנו יוצאים לעוד הובלה אתה לא יכול ללכת עכשיו" הוא אומר לי, "שמע אחי מצטער יש בעיות עם האישה" אני אומר מתקדם לאופנוע שלי "ליאב ליאב עצור שנייה גם ככה אברהם חם עלייך אתה דופק לו פה ברז" הוא אומר, אברהם זה המנהל ההובלות, "שאברהם יזדיין אני חייב לנסוע" אני אומר, מתניע את האופנוע ונוסע לאישה שלי