הגורל שלנו

כאב ראש

~21:18~

נקודת מבט ליאב:
אני עדיין אצל ליהי, היא סיפרה לי מה שקרה לה היום בבית ספר, ואני מאוד מופתע מנטלי, למה שתגיד דברים כאלה ותעשה דבר כזה, לא נדבר בכלל שהם הגיעו למכות, וליהי סיפרה שהם ממש פוצצו אחד את השני, ליהי בנתיים שמה עליי ראש ואני עושה לה נעים בשיער והיא שומעת שירים בארפוד, עדי אמא של ליהי כבר חזרה, בהתחלה היא התנגדה לכך שאני אשאר, אבל בסוף ליהי דיברה איתה והיא הסכימה לי להשאר, האחים של ליהי כבר חזרו הביתה, וכמובן שמעייני באה אליי להגיד לי שלום ולשאול אותי על עלמה, "לולי" ליהי קוראת לי, "אממ" אני עונה לה, "מה נטלי יכולה לעשות לגבי היחסים שלנו?" היא שאלה, אני לא מבין מה היא כל כך דואגת לנושא הזה "מאמי שלי אני לא יעזוב אותך, ונטלי לא יכולה לעשות כלום, אמרתי לך כבר אנחנו חברים טובים, אבל כל אחד מאיתנו מתעסק בעיינינים שלו" אני אומר לה, בביטחון שתפסיק להיות לחוצה על זה
"בטוח מאמי?" היא שואלת אותי, כדי להיות בטוחה בעיינין "כן יפה שלי" אני אומר, ומנשק את ראשה, "אני עייפה וכואב לי קצת הראש" ליהי אומרת, והאמת שאני גם גמור מעייפות, מהעבודה שלי ועוד מחר יש לי יום ארוך, כי מחר אני נוסע להובלה בדרום הארץ בבאר שבע ועוד בשיא החום, מתי אני אצא מתי אני אחזור
"אולי תאכלי משהו? זה יעזור לך לכאב ראש" אני אומר לה, "לא" היא ענה לי, אני מבין שהיה לה יום ארוך והיא רק רוצה לישון "אז לכי לישון לולי שלי" אני אומר לה, "מה איתך?" היא שאולת,
"אל תדאגי אני הלך שתרדמי טוב?" אני שואל אותה, בכל זאת הבית שלה החדר שלה
"טוב לולי אוהבת אותך" היא אומרת לי, עושה לי כל כך הרבה רגשות שאין לתאר כמה אני מאוהב
"אוהב אותך אישה שלי" אני אומר, מת לנשק אותה אבל יודע שאי אפשר, אני חושב מה יהיה עם החבר'ה שלי, ברור לי שנטלי תעשה רעש למרות שאני לא מכיר אותה כזאת, אבל אחרי מה שהיא עשתה היום, אני מבין שזאת לא אותה ילדה שאני הכרתי, אני חייב לדבר עם תומר,
ליהי בנתיים נרדמה, איזה יפה היא, הכי יפה שיש, הלוואי והייתי יכול להשאר איתה כל הלילה ככה להביט בה ישנה "ליאב" אני שומע את עדי קוראת לי, ואני מביט בה, כי היא רואה את ליהי שמה עליי ראש "כן" אני אומר בביטחון, "הכל בסדר עם ליהי היא לא אכלה כלום" היא שואלת אותי, "כן אני יודע היא בסדר היא פשוט עייפה מהיום הזה" אני אומר, מסתכל על ליהי
"ליאב אתה רעב? רוצה אני אחם לך משהו לאכול?" היא שואלת אותי, "לא לא הכל טוב אני עוד מעט הולך" אני אומר, יודע עכשיו שאני צריך להזיז את ליהי ממני "טוב אני עולה לישון יש מפתח בדלת תנעל ומקסימום תחזיר לליהי מחר" היא אומרת לי, ואני מהנהן, היא עוברת לחדר שלה אני שומע שהיא סגרה את הלדת, אני מחבק עוד קצת את היפה שלי, לא רוצה לעזוב אותה, אבל יודע שאין לי ברירה, אני מתרומם טיפה, ומחזיק לליהי את הראש ומניח אותו על הכרית, אני יוצא מהמיטה מכסה את ליהי בשמיכה,
אני חייב אני מתקרב אלייה ונותן לה נשיקה יבשה על השפתיים, אני בא לצאת מהחדר שלה, אני מסתובב סיבוב אחרון לראות את הנסיכה שלי ישנה, ואני רואה שהעיינים שלה קצת פקוחות, אני מתקרב אלייה ואני לא טועה "לולי?" אני שואל  אותה, לא מבין ממה היא קמה
"קקק...קק..... רר..רררר  לל...לליייי" היא אומרת מגמגמת, ואני לא מבין את זה עכשיו החזקתי אותה "לולי יפה שלי הכל בסדר" אני אומר, ונוגע לה במצח והוא רותח, מה אין מצב איך הספיק ככה לעלות לה החום, והיא רועדת מקור
"לולי לולי הכל בסדר" אני אומר לה, ומכסה אותה עוד יותר, אני יוצא מהחדר של ליהי, למטבח לחפש איזה דקסמול או הדוויל משהו שיוריד לה את החום, שיטטט אני לא מוצא כלוםם אני מחליט לקרוא לעדי, "עדי עדי" אני אומר, משתדל כמה שיותר בשקט בשביל לא להעיר את כל הבית "מה קרה?" היא באה לחדר של ליהי, ורואה איך ליהי נראת
"מה קרה לה שהיא ככה?" היא שואלת אותי, ואני בעצמי לא יודע מה קרה לה שהיא ככה
"אני לא מבין רק ישבנו דיברנו היא אמרה לי שהיא עייפה וכואב לה הראש, שאלתי אותה עם היא רעבה אמרה לי שלא ואז נירדמה" אני אומר, משתדל להשאר רגוע, עדי כמה מהמיטה של ליהי וניגשת לאחת המגירות שיש לליהי על השידה הקטנה ומוציאה משם כדור "ליהי תשתי את זה ואת תרגישי מחר כמו חדשה" עדי אומרת לה, וליהי מתקשה לזוז
"אני אתן לה, רק מה זה הכדור הזה?" אני שואל,
"ליאב זה כדור שיעזור לליהי זה מה שאתה צריך לדעת" היא אומרת, ויוצאת מהחדר כנראה חזרה לחדר שלה, אני לא מבין מה זה הכדור הזה ומאיפה הוא בא והיא אפילו לא הסבירה לי טוב אין סיכוי שאני הולך, אני עוזר לליהי לשתות את הכדור, והיא כאילו לא איתי, לא שמה לב מה הולך סביבה, רק רועדת מקור, היא שותה את הכדור ואני רואה שהעיינים שלה נעצמות שוב,
אני חולץ את הנעליים ומוריד גרבים חולצה ואת הגינס, נשאר רק בבוקסר ונכנס למיטה מחבק את ליהי, מחר אני אדבר עם ליהי אני רוצה לדעת מה זה הכדור הזה, ולמה עדי ככה ישר ברחה במקום לתת לי להבין, עם כל המחשבות האלה אני נרדם

~6:00~

נקודת מבט ליהי:
אני מתעוררת מכאב ראש קטן שיש לי, אני שמה לב שמשהו מחבק אותי, אני מסתובבת ואני רואה שזה ליאב, מה הוא נשאר לישון פה? , איך אמא שלי נתנה לו, איזה חתיך הוא שהוא ישן, טוב על מי אני עובדת הוא חתיך בכל מצב שלו,
אני ניגשת לראות את הטלפון שלי לראות מה השעה, ואני בשוק שקמתי בשש בבוקר ועוד אין לי בית ספר, אני מחליטה לקום להתקלח זה יעזור לי לכאב ראש, אני יוצאת בין ידיו של ליאב, והוא לא מרגיש את זה, אני רואה שהוא בלי חולצה, מה שעושה אותו עוד יותר חתיך, אני מסתובבת ויוצאת מהחדר ונכנסת להתקלח

~6:20~

נקודת מבט ליהי:
אני יוצאת מהמקלחת אחרי שהתקלחתי התרעננתי ואני מרגישה הרבה יותר טוב, לבשתי פיג'מה אחרת שלי, לפני שנכנסתי למיטה שמעתי טלפון על רטט וזה הטלפון של ליאב
אני נגשת לטלפון "תומר" אני לא יודעת עם לענות או לא לענות, אבל אני מחליטה לענות לו, כי הסקרנות שלי גוברת

תומר: "אחשלי בוקר טוב מה קורה?"
ליהי: "הלו"
תומר: "מה מי זה?"
ליהי: "זאת ליהי ידידה של ליאב"
תומר: "אהה כפרה איפה ליאב?"
ליהי: "הוא ישן, למסור לו משהו שהוא יקום?"
תומר: "מה ישן? הוא צריך לקום יש לו יום ארוך בעבודה ועוד אני חייב לדבר איתו על העבודה"
ליהי: "אוקי אני יעיר אותו על איזה עבודה אתה מדבר?"
תומר: "ליהי כפרה עלייך זה של ליאב, תעירי אותו ושהתקשר אליי שהוא יוצא"
ליהי: "טוב"
תומר: "תודה כפרה"

אני לא מבינה על איזה עבודה תומר, דיבר אבל זה יהיה מחר, אני ניגשת לליאב ונותנת לו כמה נשיקות קטנות בלחי עד לשפתיים "לולי אתה חייב לקום" אני אומרת, וליאב פותח את העיינים
"מה השעה" הוא שואל בקול צרוד ועייף "שש וחצי" אני אומרת, והוא ישר פותח את העיינים "שיט אני מאחר לעבודה" הוא אומר קם, ואז אני רואה שהוא ישן רק בבוקסר וזה מביך אותי טיפה, "קטנה שלי מסמיקה" הוא אומר, מתקרב אליי "דיי ליאב זוז" אני אומרת, בכמה שיותר בשקט שלא ישמעו אותנו, ואז הוא פשוט מנשק אותי, נשיקה שאני תמיד יואהב וארצה ממנה עוד, ליאב עולה מעליי, ואני נשכבת על המיטה