הגורל שלנו

שיחה

~19:00~

נקודת מבט ליאב:
אין כמה אני אוהב אותה, היא גרמה ללב שלי אחרי שנתיים ששנאתי אהבה, לא רציתי אותה בכלל, והיא פשוט הגיעה והפכה את כל מה שחשבתי אני אוהב אותה כל כך ,
"ליאב לגבי השיחה שלנו אנחנו צריכים לעשות אותה" היא אומרת ומסתכלת על החול, אני מבין אני רוצה לדעת מה עובר לה בראש
"ליאב אני... אני... לא יודעת איך להתחיל אפילו" היא אמרה, לא יודעת איך לסדר לה את המחשבות "היי יפה שלי תרגעי אני פה איתך, לא עוזב אותך פשוט תתחילי במה שעובר לך בראש, לא משנה מה אחר כך נעשה סדר" אני אומר לה, והיא ציחקקה אין על הצחוק שלה ועל החיוך שלה אני שרוףףף, הכי יפים בארץ אין עלייה בעולם "טוב אז ככה אתה, אתה החבר הראשון שלי" היא אמרה ומיד השפילה את הראש, ווואוו איזה מדהימה היא, אני מאוהב בה יותר אפילו ממה שחשבתי וזה בכלל לא אפשרי "למה את משפילה את הראש אני אוהב את זה, זה אומר שאת ילדה טובה מאוד ואני אוהב אותך כל כך" אמרתי לה ונישקתי את שפתייה אני כל כך אוהב את הטעם שלה,
"זה אומר שאני הנשיקה הראשונה שלך?" אני שואל אותה, והיא ישר מסמיקה "הקטנה שלי מסמיקה" אני אומר מביך אותה יותר "דיי ליאב" היא אומרת וקוברת את הראש שלה בחזה שלי, "אבל יש סיבה לכך אמא שלי לא בעד שהיה לי חבר, אפילו את עידו אופק ועמית בקושי קיבלה וגם שהיא מקבלת היא תמיד אומרת שהיו גם את מאי ואור" היא אמרה נהיית עצובה יותר "אבל חיים שלי את נערה מתבגרת מה היא לא מבינה את זה?" אני שואל אותה, לא מבין למה אמא שלה לא נותנת לה קצת חופשיות, לא אמרתי שתסתובב בלילות אבל עדיין ככה לעשות לה "היא אומרת שזה שטויות של נערים ואני צריכה להתרכזב בלימודים, כל פעם ששואלים אותי למה אני לא יוצאת עם משהו, אני אומרת חבר זה כאב ראש אבל, האמת זה שאמא שלי תהרוג אותי" היא אומרת, עוד שנייה בוכה ואני רק מחבק אותה עוטף אותה "מאמי שלי אל תדאגי אנחנו נגרום לה לשנות את הדעה שלה היא אמא שלך היא תבין אותך" אני אומר מנסה להרגיע אותה אבל היא ישר נלחצת עוד יותר "לא לא,  אני לא רוצה שאף אחד ידע על זה" היא אומרת והאמת שזה כואב לי, מה היא מתביישת בי שהיא לא רוצה לספר "אז מה את רוצה לעשות?" אני שואל בקול קר, "מאמי חשבתי אולי לא נספר" מה אני לא מבין היא רוצה להיות איתי, היא לא רוצה, מה קורה פה "את רוצה להיות איתי?" אני שואל מקווה לתשובה חיובית "מה אתה סתום" היא צועקת, ואז מנשקת אותי נשיקה שאני תמיד ארצה יותר ויותר "ברור שאני רוצה אותך" היא אומרת ואני סוחף אותה לעוד נשיקה יותר מעמיקה, אני משחק עם הלשון שלה, היא מתחילה להשתעל, אני לא נבהל מי זה בגלל שזה מוזר לה פעם ראשונה שאני מכניס את הלשון שלי, אז זה טבעי שזה מוזר לה, היא מתרחקת ממני ומשתעלת כאילו מחפשת אוויר לנשום, ואני רק צוחק "מה מצחיק אותך, מגעיל איכס לא עושים דברים כאלה" היא אומרת מסדרת את הנשימות שלה "שלא תעשה את זה שוב, איכס יש דברים שהם שלי" היא אומרת, "מאמי שלי מה ששלך הוא שלי, את שלי ואני יכול ומותר לי" אני אומר, יודע שזה מעצבן אותה "ליאב ליאב, יש פה ים תזהר שאני לא אטביע אותך בטעות" היא אומרת בקול מאיים "וואו אני ממש מת מפחד" אני אומר בצחקוק וציניות מוחלטת "את יודעת מה, בואי נתערב שאת לא נכנסת עם בגדים לים" אני אומר, יודע שהיא תחרותית "עם אני נכנסת אתה נכנס?" היא שואלת אותי, אין הילדה הזאת לא פרייארית "סגור", "מעולה אתה נכנס ראשון" איך היא אוהבת להפתיע, אני מתקדם לים היא מתקדמת אחרי, אני נכנס בריצה ופשוט קופץ לתוך המים,
אני מסתובב לראות איפה ליהי ואני רואה אותה על החוף צוחקת "כל הכבוד ליאב" היא אומרת צוחקת אני מתקדם לצאת החוצה, מה היא חושבת שהיא תשאר יבשה ואני רטוב,
"אאאעעע" ליהי צועקת ורצה מנסה לברוח ממני, אבל ברור שאני תופס אותה "לא לא ליאב אתה רטוב לא" היא אומרת תוך כדי שאני מחבק אותה "ליאב נוו הבגדים שליי" היא אומרת בשביל שאני אשחרר אותה, שיחררתי אותה והרמתי אותה בצורת כלה ורץ לים "לא לא ליאב לא" היא אומרת מחזיקה אותי חזק בשביל שאני לא אזרוק אותה, אבל אני כבר קופץ יחד איתה לתוך הים
"למההה" היא אומרת בקול מיואש "מה חשבת שרק אני אהיה רטוב" אני אומר מחבק אותה,
היא מחבקת אותי עם הרגליים ומשחקת לי בשיער מרטיבה לי אותו, אני רק מסתכל על העיינים שלה חומות בהירות הכי יפה שיש והשמש עושה אותם יותר יפות, טוב ממה שנשאר מהשמש כי עכשיו שקיעה, אני מנשק אותה ונהנה מכל רגע בנשיקה הזאת, אין אני מכור אלייה יותר מידי "ליאב יש עוד משהו" היא אומרת, מנסה לחשוב איך להגיד לי את זה, "פשוט תגידי מאמי אל תחשבי יותר מידי", "נטלי אמרה שהיא תדבר עם האחים שלה ותתכנן להרוס לנו, למרות שאף אחד לא יודע על הקשר הזה נכון?" היא שואלת אותי "ברור מאמי, בגלל מה שהיה בבית לא רציתי סתם להגיד דברים, אז לא סיפרתי לאף אחד" אני אומר מרגיע אותה "ואיך אתה באמת עם זה?" היא שואלת אותי כי בתאכלס לא נתתי לה תשובה עם אני רוצה את הקשר הזה ככה "ליהי באהבה לא האמנתי שנתיים שלמות, שנתיים שרק שנאתי אהבה, ואז את באת אחרי שנתיים והפכת את כל מה שאני אומר אחרי שנתיים שאף אחת לא עיינינה אותי, אף אחת לא רציתי, את חושבת שאני אוותר על זה עכשיו, אחרי שנתיים של דיכאון" אני אומר לה "אני אוהבת אותך מאמי, אבל דואגת מה עם נטלי מה היא תעשה?" היא אומרת רוצה לדעת מה יקרה "אל תדאגי יפה שלי, אני לא חושב שבר וירין ישתפו עם זה פעולה, עם כל הכבוד שהם חברים שלי זה החיים שלי, והכי חשוב אני אוהב אותך יותר מידי בשביל לוותר עלייך" אני אומר ומנשק אותה היום בפעם המי יודע כמה

טוב בננות יקרות שלי, אני יודעת שהפרק הוא קצת קיטשי מידי אבל אל דאגה הולך להיות מעניין בהמשך
בנתיים אשמח שתגיבו לי את דעתכם
ולא לשכוח להצביע❤❤❤