הגורל שלנו

איך זה קרה לי?

~00:30~

נקודת מבט עמית:
הבנות פה טובות אני מבין עכשיו למה אופק ועידו נעלמו כל כך מהר, נהנים ולא דופקים חשבון, אני יוצא מהחדר שהייתי בו יחד עם עוד משהי, מה אכפת לי השם שלה עשתה לי אחלה ערב, אני לא אוהב בנות כאלה בכלל, אבל אני כן נהנה מהסיפוק, אני הולך ומחפש את עידו ואופק יאללה אני מת מעייפות מה ניראלהם בכלל, שאני אשן פה, נשבע יש להם עד אחד וחצי שאני אמצע אותם, עם אני לא מוצא אותם עד אחד וחצי, אני נוסע ומשאיר אותם פה, בכל זאת בשעה שתיים בלילה מגיעים האנשים, המפוקפקים של אילת, ואין לי כוח להסתבך, הסתבכתי פעם אחת והיא גם יותר מידי בשבילי, וכמובן כפרה על הבנות היפות שלנו זה מה שחסר לי, שאיזה משהו מהעולם התחתון יחטוף לי אחת מהן, אז מאוד כדי לעידו ואופק להראות את עצמם, אני ברחבה מחפש אותם, מה שמרגיע אותי זאת ליהי ששומרת על מאי ואור, אז אני לא דואג כל כך, ליהי לא שותה ומה כבר יכול לקרות לה, איפה הבנים האלה כוסעמקק ערס אני עייף רצח, בכל זאת לעשות זיון זה מעייף אני מת לישון, אני מסתובב עוד קצת ברחבה בשביל לחפש את עידו ואופק אולי אני אראה אותם, למה יש כל כך הרבה אנשים, טוב מין הסתם מועדון, אין הבנים האלה פעם הבאה אני שם חיישן של הכלבים,
"עמית" אני פתאום שומע משהו צועק לי "עמית" אני לא מצליח לזהות מי, בכל זאת יש מוזיקה גבוהה, את המחשבות שלי אני בקושי שומע, אני מסתובב, אני רואה את ליהי רצה אליי,בשנייה היא נופלת אחורה ואני רץ אלייה, "לאן את חושבת שאת רצה" איזה בחור אומר לה, ותופס אותה מאחורה בצוואר, "דייי תעזוב אותי!!" ליהי צועקת, והיא בוכה, "כוסעמקק ערס תעזוב אותה עכשיו!" אני צועק עליו, כוסאמא של אופק ועידו האלה איפה הם לעזעזל, הוא תופס אותה חזק בצוואר מאחורה וליהי מתחילה לצעוק ולבכות, "מי אתה חושב לעצמך שאתה" הבחור צועק לי, וואיי אני נשבע שאני מפוצץ אותו הוא מכאיב לה "תעזוב אותה אני אח שלה" אני אומר, בן זונה שישחרר אותה הוא מכאיב לה והוא לא שם לב בכלל, בן כמה הוא בכלל שהוא רוצה את ליהי, ניראה לי בן 30 בן אדם אתה יכול להיות אבא שלה, וליהי גם ניראת בת 14 מי היה נותן לה בכלל שהיא בת 17 , "אוו אתה אח שלה" הוא אומר לי, ותופס את ליהי ביד ולחץ עלייה, וליהי נאנקת מכאבים  "דיי אתה מכאיב לי" ליהי אומרת לו, "כדי לך לסתום!!" הוא אומר לה, ועם היד השנייה שלו הוא משך לה בשיער, בן זונה מי הוא בכלל נשבע הבן אדם הזה מת היום, "תעזוב אותה עכשיו אני נשבע אני מזיין אותך" עד אחותי, אני מתקרב אליהם, הוא מסמן לי עם היד לעצור, אני לא כל כך מבין מה הוא עושה, מוציא עולר מאחורי הגב שלו ותופס את ליהי מאחורה ומקרב לה את הסכין ליד "תעצור מה אתה עושה" אני אומר, הוא לא נורמלי, זה מה שחסר לי עכשיו שהקטנה שלי תיפגע, נשבע אני הורג אותו "יופי אז תקשיב אני ואחותך היפה נלך לחדר ואתה תחכה פה" הוא אומר, בן זונה מי הוא חושב שאני ילד בן שלוש, הוא חיי בסרט שאני אתן לו לקחת אותה לאן שהוא "אאעעע דייי" ליהי צועקת, מסכנה שלי היא מפחדת, תסתמי הוא צועק, מחזק את האחיזה שלו ביד של ליהי, הוא שם את הסכין על היד שלה שיכולה לחתוך אותה בכל רגע "תירגע תירגע אל תיפגע בה" אני אומר, כוסעמק ערס איך הסתבכתי ככה, אני פשוט מטומטם איך השארתי אותה לבד איך,
פתאום נשברה צלחת על הראש של אותו בחור שתפס את ליהי, הוא מתקפל מכאבים וליהי מצליחה לברוח ממנו ישר לידיים שלי, אני עוטף אותה מחבק אותה חזק חזק,
והיא בוכה לתוך החזה שלי, "קטנה שלי הכל בסדר אני פה יפה שלי" אני אומר, לה באוזן שתירגע, אני מסתכל לראות מי האיש ואני רואה את עידו מרביץ לו, בן זונה מגיע לו שימות מצידי,
באמת מזל שיגיע בזמן האידיוט הזה, "יפה שלי דיי הכל בסדר תראי לי אותך" אני אומר, מתנתק מהחיבוק, היא מראה לי את היד שלה, יש לה סימן סגול ביד, ויש לה נקודה קטנה עם דם, כנראה מהסכין שהוא הצמיד לה ליד, "כואב לי" ליהי אומרת, בוכה עוד יותר והיא נשענת עליי, "לא לא עידו" היא אומרת, ורצה לכיון עידו מעיפה אותו אחורה מהבחור, הבחור מכוסה כולו בדם וכבר איבד הכרה, היד של עידו מכוסה גם בדם, אבל ניראלי זה לא דם שלו אלה של הבחור שהוא פוצץ אותו הרגע,
"את בסדר?" הוא שואל את ליהי, אבל ליהי ישר מחבקת אותו "איפה אופק?" אני שואל את עידו, "מסטול מהתחת לא שאני לא הראש לי פיצוצים, הוצאתי אותו ואת אור ומאי לבחוץ הם מחכים שם" הוא אומר, ואנחנו מתקדמים ליציאה, וליהי בוכה בשקט "קטנה שלי בואי אליי" אני קורא לה והיא באה, אני מרים אותה, היא קלה מאוד "שימי עליי ראש" אני אומר לה, והיא מניחה את הראש שלה על הקטף שלי, אנחנו רואים את אופק מאי ואור בחוץ וואו שלושתם ניראים גמורים מהחיים, כמה הם שתו שהם ככה,
"מה זה אחי אתה מביא את האחת הבחורות איתנו" אופק אומר, כולו מסטול של החיים אפילו לא מזהה שזאת ליהי, היא מחבקת אותי יותר חזק, ואני מהדק את האחיזה שלי, אני לא אתן לאף אחד לפגוע בה, "דיי אני רעבה" מאי אומרת, שנייה לפני שאנחנו נכנסים לאוטו "בוילה יש אוכל" עידו אומר לה, היא יוצאת מהאוטו מעיפה את עידו "מה יש לך" עידו צועק לה והיא ישר מקיאה את נישמת, "לך אלייה" אני אומר לעידו, אבל גם הוא לא הכי בפוקוס, "עידו!!!" אני צועק לו, והוא מתעורר מהבייה שלו, אני מכניס את ליהי לשבת לידי מקדימה, "קטנה שלי אני הולך שנייה לראות מה עם מאי ועידו, אופק חצי מסטול ואור פה מאחורה נירדמה כבר" אני אומר לה, מנשק אותה בראש וסוגר את הדלת

נקודת מבט ליהי:
אני לא יודעת מה אני מרגישה, אני מרגישה דוחה, אני לא יודעת מה יש לי, הדמעות זולגות וזולגות ואני לא מצליחה להרגיע אותן
אני שומעת צילצול טלפון מהתיק שלי, ומרוב כל הטלפונים של כולם אני לא מוצאת מאיפה הצילצול, אבל בסוף מצאתי זה היה מהטלפון שלי
"הגבר שלי😍- מתקשר שיחת וידיאו" אני מחליטה לענות לו, לא אכפת לי מעמית יראה לא יראה, גם ככה אופק מסטול משחק עם האדים שהוא עושה בחלון, ולא אכפת לי מעמית, אני רק רוצה את ליאב שיהיה פה, אני עונה לשיחת וידיאו

●כל הנקודות זה שהיא מגמגמת ובוכה●

הגבר שלי😍: "יפה שלי איפה את? מה זה לולי את בוכה מה קרה?"
אני: "אני... אני......." (אני בוכה)
הגבר שלי😍: "יפה שלי תספרי לי מה קרה?
איפה את בכלל?"
אני: "שמרתי על הבנות .......ועמית לא יודעת איפה........ הוא היה...... ואופק ועידו נעלמו....... ואז הגיע משהו....... והתחיל להטריד אותי והוא תפס אותי.......ואז ברחתי לעמית.........ראיתי אותו ברחבה......... ושנייה לפני שהגעתי לעמית הבחור....... תפס אותי בצוואר....... ואז הוציא סכין....... ועוד שנייה חתך אותי........."

פה אני כבר בוכה לא מעקלת את מה שעברתי שעוד שנייה הבחור הזה הרג אותי
ויותר גרוע הוא רצה לעשות בי דברים, ורק מלחשוב על זה אני נגעלת מעצמי שאיך הגעתי למצב כזה

הגבר שלי😍: "יפה שלי הכי חשוב שאת בסדר
אני פה חיים שלי אל תדאגי הוא פגע בך בסוף?"
אני: "רק נשארו לי סימנים......"
הגבר שלי😍: "חיים שלי אני אוהב אותך יפה שלי דיי חיים שלי תנגבי את הדמעות לולי שלי"

עידו ומאי נכנסו לרכב "וואו איזה אוטו גדול ויפה" מאי אומרת שיכורה, עמית נכנס למושב הנהג "מה זה עם מי את מדברת?" עמית שואל אותי, ואני מראה לו את ליאב
"בן זונה איפה היית שהיית צריך לשמור עלייה חתיכת דפוק" ליאב אומר בעצבים, מתחיל לצעוק עליו "תירגע הכי חשוב שהיא בסדר" עמית עונה לו, ואני מופתעת מהתגובה של עמית, באמת איפה הוא היה, הוא היה צריך לשמור עלינו, "אתה פשוט מזדיין היא ניראת לך בסדר!!!!!" ליאב צועק, את חיו "ליאב תירגע הכל בסדר" אני אומרת, ומפנה את המצלמה אלי "עמית חכה חכה" ליאב אומר ומוסיף, "חיים שלי אני נכנס הביתה חזרתי מחברים, דברי איתי שתהיא בבית טוב?" לא אני לא רוצה לדבר עם אף אחד שכולם יעזבו אותי, אני צריכה לעקל את מה שקרה לי,
"לא לא חיים שלי אני בסדר, אני רוצה להתקלח ולישון אני אדבר איתך מחר" אני אומרת ממהרת, "ליהי אני לא מוכן לזה אני רוצה לדעת מה איתך" ליאב אומר, ואני שומעת איפוק בקולו, "אני בסדר חיים שלי" אני אומרת, מחייכת חיוך יפה, ובפנים אני שבורה, איך זה קרה לי? , איך הגעתי למצב כזה? , למה אני?

◇◇◇◇
טוב בננות יקרות שלי, החלטתי לעלות פרק לכבוד יום אהבה, נכון הפרק לא הכי מתאים לכבוד היום הזה😅
מאחלת לכולנו יום אהבה שמח, ואני אוהבת אותכן❤❤❤