הגורל שלנו

רוצחת

10:00 צילצול

נקודת מבט ליהי:
"רוצה לבוא איתי ליאב שלח לי הודעה ששכחתי לקחת את האוכל מהבית אז הוא בחוץ" אני אומרת לשירז, והיא ישר מסכימה, "מה לאן?" אור שואלת אותי, "לליאב הוא בחוץ" אני אומרת, "סבבה תבואי אחר כך לספספל?" אור שואלת, "כן ברור" אני אומרת,
"מאמי שלי" אני אומרת, שאני רואה אותו מרחוק, "חיים שלי" הוא אומר מחבק אותי, "קחי מעופפת שלי" הוא אומר ומנשק אותי בראש, ואני צוחקת, "מה איתך שירז ממתי אתן חברות?" ליאב שואל, דיי מופתע, כי הוא יודע שאנחנו לא כל כך חברות, "מגיל חמש אני חושבת" שירז אומרת, ואנחנו צוחקות, "דיי רציני אז איך לא ידעתי בכלל לא דיברתן" ליאב אומר, מצחיק אותי שהוא ככה מופתע, "כן אפשר להגיד שעבר חתול שחור" אני אומרת, "ליהי מה את מקטינה עבר נמר שחור" שירז אומרת, ואני מסכימה איתה בכל זאת לא דיברנו קרוב לשלוש שנים, "וואוו למה?" ליאב שואל, "אפשר להגיד שזה היה שטות נכון" שירז אומרת ואני מסכימה איתה, "תגיד מה הסיפור של נטלי מאיימת על ליהי" שירז אומרת, אוי לי מה היא סיפרה לו את זה עכשיו "מה על מה את מדברת?" ליאב שואל אותה ועושה לי פרצוף, של מה אני מסתירה "אני באמת לא יודעת מהילדה הזאת רוצה מחיי" אני אומרת, הלוואי והייתי יודעת, "הפרופו אנחנו לא מאחרות לאיום שלה" שירז אומרת בציניות "שתקפוץ לי" אני אומרת, "מה זה על איזה איום את מדברת" ליאב שואל, אני מגלגלת עיינים, "ככה אין בעייה אני בא" ליאב אומר, נוו באמת מה הוא צריך את זה על הראש, "מאמי הכל טוב באמת אין לך מה לדאוג סע לעבודה" אני אומרת, אבל אותו זה לא מעניין הוא נכנס לבית ספר, "מאמי זה בספסל" אני אומרת, שאני רואה שהוא מתקדם לכיתה,
"אז איפה החברה שלכן נעלמה מלשמוע את האמת" נטלי אומרת, "לא לא האמת שאני רוצה לדעת" אני אומרת, והיא רואה שגם ליאב פה וישר היא מחייכת, "איזה יופי גם ליאב פה ככה תדעו כולכם את האמת" היא אומרת באיום, "נטלי את בוחנת את הסבלנות שלי אז כדי לך להגיע לעיקר לפני שאני לא יודעת מה אני עושה לך" אני אומר באיום, אבל שלי לא כמו שלה, אני באמת מתכוונת לכך "אוקי אז הגיע הזמן שכולכם תדעו שהיא רוצחת" נטלי אומרת בצעקה, אני מופתעת ממה שהיא אומרת, "תגידי את חולת נפש אני מכירה אותה מגיל חמש איזה רוצחת בראש שלך את צריכה כדורים" שירז צועקת עלייה, כי היא רואה שאני מופתעת, "כן כן וזה לא הכל שירז היא שותפה לפשע עשית עלינו חרם בגן זוכרות" גל אומרת, אני ושירז מסתכלות אחת על השנייה ולא יודעות בכלל מה מדובר, "נטלי על איזה רצח את מדברת" עומר שואל, "גם אני רוצה לדעת" אני אומרת, זאת האשמה חמורה ביותר, "את רצחת לי את הכלב שלי" נטלי אומרת, ומתחילות לרדת לה דמעות, אני מנסה להזכר על איזה כלב מדובר, "את עדיין לא זוכרת" גל אומרת, וגם לה מתחילות דמעות, "אני רצחתי לך כלב?" אני שואלת מופתעת כי הן ממש דומעות, אני באמת רוצה להבין למרות כל העצבים שלי, "ליהי את באמת מאמינה לזה איזה כלב רצחת את חולת כלבים" שירז אומרת, מנסה להרגיע אותי שאני בחיים לא הייתי עושה דבר כזה, "הייתי איתכן בגן לא זוכרות שפכתן עלי חול כל הילדים בגן לא שיחקו איתי בגללכן" נטלי אומרת, ואז אני נזכרת נכון הילדה שאמרה שהכלב שלה מת בגללי וזה לא היה נכון כי אמא שלי אמרה לי שהוא פצוע והוא יהיה בסדר, "נכון את אמרת בגן שבגללי הכלב שלך מת" אני אומרת, לא מבינה כל כך עדיין איך זה קשור אליי, "שמחה שנזכרת" גל אומרת, 
"מה אני לא מבין איך הכלב שלך מת בגלל ליהי" איתי שואל, "כי היא זאת שגרמה לו, "זה לא נכון" אני אומרת ישר, "היינו ילדות בנות חמש שיחררתי את הכלב מהרצועה והוא רץ לכביש ונדרס אמא שלי אמרה לי שהוא יהיה בסדר אני זוכרת שממש פחדתי שהוא מת שלושה ימים הייתי בחרדות לא הלכתי לגן בכלל עד שאמא שלי אמרה לי שהוא בסדר וכבר בבית שלך"אני אומרת, "אז אמא שלך שיקרה לך סבבה הוא מת, ולא חזר והכל באשמתך את רצחת לי את הכלב ולא הספיק לך זה את גם התעללת בי בגן את ושירז" נטלי אומרת, "אני מבינה אבל תביני הייתי ילדה בת חמש" אני אומרת להגנתי, "ליהי צודקת נטלי תתקדמי מה את תקועה על זה ילדה בת חמש לא מבינה" ליאב אומר עצבני, "איך לא מבינה ואחר כך שהתעללה בגן" גל צועקת, "תגידו אתן אמיתיות שתכן הייתן ילדות בנות חמש מה נסגר" ליאב צועק עליהן, "מאמי אני מבינה לגבי ההתעללות אני ושירז באמת ההיינו רעות מידי ביחד כל מי שהיה מעצבן אותנו היה חוטף" אני אומרת, מה שנכון נכון, אני גם נזכרת שבגלל מה שהיה שם גל עברה גן בגלל זה, ורק נטלי נשארה לבד, כיתה א היא לא עלתה איתנו היא עברה ליסודי אחר, "זה לא משנה ליאב צודק זה באמת שטות מוחלטת הגיע שתתבגרו מי זה" עמית אומר, אני שמחה שהם ככה מגנים עלינו, "לא לא אתן אמורות להיות לבד בלי חברים בלי משפחה בלי כלום" נטלי צועקת, "וואיי וואיי איזה מגזימה" מאי אומרת, ואני צוחקת ממאי שאומרת את זה בכזאת ציניות, "מה את צוחקת בת זונה" גל אומרת, "עוד פעם אחת תקראי לה ככה ואני אזכיר לך טוב מאוד את הדלי בחול והמשיכות בשיער הבנת" שירז צועקת ומתקדמת לגל, "נטלי וגל עוד פעם אחת תנסו לגעת באישה שלי לא מעניין אותי שאח שלה אח שלי אבל פה אני בן אדם אחר" ליאב אומר, ומתקרב אליהם בצורה מאיימת, "הוא צודק" איתי אומר, מסכים איתו, "נטלי וגל הגיע הזמן לשכוח מי זה" עומר אומר, וכולנו מסכימים, "אתם החברים שלי איך אתם עומדים נגדי" נטלי אומרת, "כי אולי אתן מגזימות" עידו אומר, אני מסתכלת על עידו מופתעת, למה הוא עונה בשמם, הוא רואה שאני מסתכלת עליו, וקרץ לי, ואז הבנתי היא דלוקה עליו והוא השתמש בה לסטוץ מגעיל, "אני פשוט שונאת אותכם אתם קוראים לעצמכם חברים אמיתים והכל היה זיוף של כולכם" גל צועקת, אני מבינה את המקום שלהם שהן מרגישות לבד, אבל אני חושבת שעם הזמן כל הן יבינו שזה לא הפיתרון רק לריב, צריך להפסיק, ולהתבגר, "אתן צריכות להתבגר" ליאב אומר, "יאללה זזתי אני רואה שיש מספיק מי ששומר עלייך" ליאב אומר, ומסתכל על הבנים וכולם מהנהנים לו כהסכמה אפילו עומר ואיתי, "שכחתי להגיד לכם מזל טוב" איתי אומר, אני לא כל כך מבינה, "אחי סיפר לי" הוא אומר, מי זה אח שלו, "תודה אחי", ליאב אומר, "איזה אח?" אני שואלת, "הוא אח של תומר" ליאב אומר, ואני מופתעת הוא פיצץ את איתי שהוא אח של תומר, "הלכת מכות גם עם תומר?" אני שואלת, "לא לא תומר גם רצה להרוג אותי אני מצטער" איתי אומר, ואז אני מבינה שתומר היה מאחורי הקלעים וידע שאני בהריון והבין את ליאב, "רואה שאפילו אח שלי לא יעצור אותי עם משהו פוגע בך" ליאב אומר לי, ואני מנשקת אותו ולא מעניין אותי אף אחד