הגורל שלנו

שטויות

~23:15~

נקודת מבט ליהי:
"טוב יפה שלי אני אחזור לעידו מחר יש לי מסדר" תמיר אומר לי, "שמור על עצמך" אני אומרת מחבקת אותו, "הכל טוב גבר?" תמיר אומר, אני מתנתקת מהחיבוק, ומסתובבת לראות אל מי הוא דיבר, וזה היה ליאב
"ליאב" אני אומרת, שמחה לראות אותו, אני חושבת שעם תמיר לא היה פה, הייתי עכשיו קופצת עליו מרוב שאני אוהבת אותו,
"את מכירה אותו?" תמיר שואל אותי, אני יודעת שאסור שידעו שאנחנו זוג אבל אפשר להגיד שליאב ידיד שלי, לא חושבת שיש פה במה לחשוד יותר מידי "כן הוא ידיד טוב שלי" אני אומרת, הולכת לחבק את ליאב, אבל משום מה ליאב החזיר לי, חיבוק באדישות שלא אופיינית לו, "חשבתי שרק מי שבחבורה שלכם...." אני קוטעת אותו "נכון החבורה שלנו לא השתנתה הם עדיין החברים הכי טובים שלי אבל זה לא אומר שאין עוד אנשים" אני אומרת, לא מבינה מה בגלל שאנחנו חבורה אסור לנו שהיה לנו עוד חברים, ממש שטויות "חחח טוב" תמיר אומר מצחקק, "יאללה אני אזוז ביי" הוא אומר לנו ונכנס לאוטו, אני מחכה לראות שהוא נוסעו ושאני מסתובבת לליאב הוא הולך לאופנוע שלו, "חיים שלי לאן אתה הולך" אני קוראת לו, לא מבינה למה הוא הולך לכיוון האופנוע "עזבי אותי ליהי ראיתי איך חיבקת אותו" הוא אומר עצבני, ואני לא מבינה מה יש לו "מה אני לא מבינה?" אני שואלת,
"קוראת לי חיים שלי עלאק" הוא אומר עצבני, שנייה מלצעוק, "אתה מוכן לעצור שנייה ולהסביר לי מה יש לך" אני אומרת, הוא אמיתי איתי מה נכנס בו שהוא ככה מתנהג, "בואי הינה אני אסביר לך, אני בא לחברה שלי, ורואה אותה בחוץ עם הפיג'מה הזאת" הוא אומר, מצביע על הפיג'מה שלי ומוסיף "ועוד מתחבקת עם גבר אחר" הוא צועק עצבני, "ליאב אתה מוכן להירגע" אני אומרת, הוא לא מבין בכלל מה קורה "אני רגוע לחלוטין" הוא אומר בקול רם עצבני,
"תקשיב אתה רציני שאתה רב איתי על זה" אני אומרת, אולי הכנס לו טיפה של היגיון,
"את באמת שואלת תגידי נשמע לך נורמלי שאת בחוץ עם הפיג'מה הקצרה הזאת ועוד מתחבקת עם גבר אחר שהוא לא אני!!!!!!" הוא צועק,
"מה יש לך לא עשיתי משהו שהוא לא בסדר" אני אומרת לו, באמת שאני לא רוצה לריב איתו ועוד על שטויות, אבל אין עם מי לדבר "ליהי את יודעת מה לכי אליו תהיא איתו לא מעניין אותי" הוא אומר, רציני הוא שפוי בכלל "אתה אשכרה אומר לי את זה בלי בכלל להבין" , "אין לי מה להבין כבר ראיתי" אני פשוט בשוק ממנו, הוא אפילו לא מוכן להקשיב לי, "ליאב בבקשה אתה סתם רב איתי על שטויות" אני אומרת, "שטויות ליהי זה שטויות, תגידי לי מה לעזעזל הוא בא לפה בכלל, מי זה בכלל?" הוא שואל, אני באה לענות אבל קוטע אותי "את יודעת מה לא אכפת לי מי זה, אני צריך לבוא לחברה שלי, וזה מה שאני רואה אותה עושה, ועוד את בכלל לא מבינה מה עשית, את יודעת מה עזבי לא רוצה ממך כלום יותר, את רוצה לכי אליו, אני לא רוצה יותר ממך כלום ושום דבר" הוא צועק, אני לא מבינה איזה שד נכנס בו שהוא ככה מתנהג אליי, מתחילות לרדת לי דמעות, אבל אני לא אתן לו את העונג הזה לראות אותי ככה "אתה יודע מה אתה אפס, לא שווה כלום אפילו להקשיב אתה לא מוכן, אני באתי אלייך שיתפתי אותך נכנסת לי ללב, וזה מה שאתה חושב שאני, איזו פרחה שעוברת מגבר לגבר, אתה הפסדת אותי ומפה אין דרך חזרה, אני שונאת אותך צא לי מהלב וצא לי מהחיים לא רוצה לראות אותך אף פעם" אני אומרת, מחזיקה את הדמעות שלא יראה אותי שבורה, הוא בא להתקרב אליי, אבל לא הוא פגע בי, הוא אשכרה חושב שאני הולכת לגבר אחר ובכלל לא נותן לי להסביר "לולי אני אוהב אותך אני מצטער" הוא אומר מתקרב, אבל אני מתרחקת, באמת יופי שנכנס לו שכל עכשיו, אבל עכשיו אני לא רוצה ממנו כלום, לא בעצם לא, "אני רוצה רק דבר אחד שתניח לי תעזוב אותי" אני אומרת, אני כבר נשברת הדמעות מתחילות לרדת, אני לא רוצה לראות אותו, ושהוא לא יראה אותי אני רצה למעלה, ואני שומעת את ליאב קורא לי אבל לא מעניין אותי כלום,
לא רוצה ממנו כלום הוא פגע בי ככה, כאילו אני כלום ושום דבר, אני נכנסת הביתה ורצה ישר למקלחת "ליהי הכל טוב?" אמא שלי שואלת,  אבל אני רצה למקלחת, "כן אמא פשוט יש לי ריח של זבל" אני אומרת, מחניקה את הבכי שלי
"טוב תותי אני הולכת לישון לילה טוב" היא אומרת, ואני נכנסת להתקלח, ואחרי זה לישון.

~23:45~

נקודות מבט ליאב:
אני כל כך עצבני על ליהי מה היא חושבת לעצמה בכלל, אבל לא יכולתי לראות אותה ככה בוכה, זה שבר אותי, אני מתקשר שוב והיא לא עונה לי כוסעמק ערס, אני נכנס הביתה כולי עצבני "ליאב מה יש לך חיים שלי?" אמא שלי אמרה, ישר באה אליי לחדר, "אמא דיי אני רוצה להיות לבד" אני אומר, אין לי כוח איזה מטומטם אני איך אמרתי לה דבר כזה אני שומע את הטלפון שלי, ואני ישר רץ אליו וזה "ירין" וואיי איך אין לי עצבים לזה עכשיו, אני מחליט לענות לו לשיחה, אולי משהו חשוב כי בכל זאת אולי קרה לו משהו חשוב שהוא צריך אותי,

ירין: וואיי אחי אתה לא מבין אני שנייה מלפוצץ משהו
אני: למה אחי מה יש?
ירין: אני אגיד לך מה יש איזה אחד דפוק בראש העיף לנטלי סטירה

אויי נוו באמת מה חשבתי לעצמי, שבאמת קרה לו משהו, שמעתי כבר את זה מליהי, וואיי עכשיו הוא בטח יעשה בעיות עם זה עכשיו, טוב מבין אותו אחותו הקטנה, עם זאת הייתה אחותי, אותו ילד היה נמצא באותו יום בחדר במיון, איזה דפוק אני, אניי חייב לעדכן את ליהי, ממש עוזר לי עכשיו שהיא לא רוצה לדבר איתי,

ירין: "ואתה יודע מה עוד מסתבר נכון איתי אח של תומר כנראה גם אותו פוצצו תקשיב לא יודע מי החוברה הזאת אבל הם הולכים להצטער
כל כך כי הם לא ידעו למי הם נכנסו"
אני: "אחי עזוב אותם זה גיל ההתבגרות"
ירין: "תגיד אתה שומע את עצמך הם נתנו לנטלי סטירה ומי שנוגע באחותי עומד להצטער על זה"
אני: "אחי רציני אתה רוצה להכנס לכל הבלאגן הזה עכשיו זה בטח סתם שטויות של גיל ההתבגרות מה חדש"
ירין: "שום גיל התבגרות עד אחותי וגם תומר בעיינין הוא אמר שאין מצב שהוא ככה משאיר את איתי אבל רק עם אנחנו בעיינין וכבר אני ובר חזק בזה אז ביום חמישי אנחנו הולכים לבית ספר שלהם אתה בא?"
אני: "אחי לא יודע יש לי עבודה"
ירין: "הבנתי אותך צודק אתה צריך לדאוג למשפחה שלך אבל רק אומר לך שכדי לך ללכת לעבודה חדשה יסדרו אותך שם טוב, וגם תנאים טובים"
אני: "איזה תנאים אחי אני בא הביתה פעם בשבוע"
ירין: "כן אחי אבל אתה מביא משכורת של עשרים אלף בקללל ועוד מקבל יחידת דיור מה יותר טוב מי זה?"
אני: "לא יודע אחי יש לי אמא אחים אני לא יכול להשאיר אותם ככה"
ירין: "אתה יודע שעם אמא שלך מגלה על זה היא אפילו לא שואלת אותך אתה ישר תלך לעבודה הזאת"
אני: "טוב ירין אין לי כוח עכשיו לשיחה הזאת"
ירין: "סבבה יום חמישי בשעה שלוש
בבית ספר"
אני: "נוו אחי רד מי זה"
ירין: "אחרי שאני אפרק כל אחד ואחד מהם אני ירד מי זה יאללה כפרה לילה טוב"

כוסעמק ערס!!! אפילו לא נתן לי להגיב,
אני מחליט לכתוב לליהי הודעה, ומקווה שתחזור אליי מחר כמה שיותר מהר,

אישה שלי😍: לולי אני חייב לדבר איתך אני מצטער בבקשה דברי איתי זה דחוף

◇◇◇◇◇◇◇◇
התבלגן לי הימים הפיצוץ היה ביום ראשון
והשעייה היא לשלושה ימים זאת אומרת
שעכשיו היום הראשון של העשייה וזה יום שני
יודעת אולי לכן פחות חשוב אבל בשבילי זה כן להמשך הסיפור