הגורל שלנו

הפתעה

~14:40~

נקודת מבט ליהי:
כוסעמקקק סיימתי את הלימודים התקשרתי אליו בדיוק שעה לפני שסיימתי, למה הוא לא עונה, "ליהי הכל טוב?" עמית שואל אותי מהאוטו שלו, אין לי עצבים אליהם, "כן כן" אני אומרת, זה לא אומר שסלחתי להם מה שקרה עם שירז, נכון אני ושירז שומרות כרגע על פרופיל נמוך והם לא צריכים לדעת מי זה, אבל ככה ללכת ולדבר על זה מאחורי הגב שלי, אין עוד דרך חוץ מזאת שהיא תדע, "איפה ליאב?" עמית שואל, כוסעמק הוא והשאלות שלו, "לא יודעת טוס מפה עכשיו" אני אומרת בעצבים, הוא מסתכל עליי במבט מאוכזב ונוסע, אפשר לחשוב כבר, אני שומעת צפצוף של אוטו, אבל מרימה את הראש מהנייד, מה יש לליאב למה הוא לא עונה, וואיי כוסעמק, איזה עצבים זה, אני שונאת שהוא לא עונה וסתם נעלם ככה, עוד פעם אותו צפצוף, "מה כוסעמק!!" אני צועקת, לדעת מי האידיוט הזה שמצפצף ככה מאה פעם, אני רואה את שירז בתוך רכב, "ממתי יש לך רישיון?" אני שואלת אותה, "אין לי אבל יש לי את זה" היא אומרת, זזה קצת אחורה, ואני רואה את אושרי, אושרי הוא האח הגדול של שירז הוא בצבא, הוא בן 20 חתיך ברמות על חלל, גבוה שיער חום עיינים חומות שרירי, "אאעע" אני צועקת בהתלהבות, שירז יוצאת מהאוטו, ונכנסת למושב האחורי, בשביל שאני ישב לידו, אני ישר נכנסת ומחבקת אותו, בכל זאת לא ראיתי את הבן אדם שנים "מה איתך ספר לי קצת" אני אומרת לאושרי, שמעתי שהוא התגייס לקרבי ובא הביתה פעם בחודש ויש פעמיים שגם בכלל לא מגיע הביתה, "מה איתי שנים לא ראיתי אותך נעלמת מהאדמה" הוא אומר, ואני ושירז צוחקות, "טוב אז אתה לוקח אותי הביתה?" אני שואלת, "לא סתם אמרתי נחטוף אותך" הוא אומר ושוב אני ושירז צוחקות, אני מסתכלת על שירז, שבכלל אמרנו שאנחנו שומרות על אש קטנה "כולם נסעו אין פה אף אחד" היא אומרת, ואני מהנהנת לחיוב, "בנות הכל טוב איתכן" אושרי שואל, לא מבין מה קרה, "כן" אנחנו אומרות ביחד, ואז כולנו צוחקים, "טוב" אושרי אומר תוך כדי צחוק, הוא בא לנסוע לבית של אמא שלי, "לא פה" אני אומרת, "למה?" הוא שואל "עברתם דירה?" הוא שוב שואל, אני לא יודעת מה לענות "סוג של לילוש שלנו הפכה להיות מלכה סע לכיון הזה" שירז אומרת, ישר מגנה עליי ברגע שלא ידעתי מה להגיד, "וואוו מה זה הבית הזה" אושרי אומר בהתלהבות, "רגע תבוא לראות את הפנים" אני אומרת, "אבל יש שער..." הוא לא מפסיק לסיים את המשפט ואני כבר לוחצת על השלט של השער, "הוא נכנס לבפנים, "וואוו לילוש מה זה האחוזה הזאת" אושרי אומר בפלא, אני צוחקת למראה שלו, "רוצה לראות את הפנים" אני אומרת, "ברור מה חשבת גם עם לא היית אומרת לי הייתי נכנס" הוא אומר בציניות ואני צוחקת, הוא יצא מהרכב, אני באה לצאת אחריו אבל אני רואה ששירז לא מתכוונת לצאת, "את לא באה?" אני שואלת אותה, "פעם אחרת" היא אומרת בחיוך קטן, שזה אומר שזה מהר מידי בשבילה, אני מהנהנת ומבינה, אני נכנסת לבית יחד עם אושרי, ישר אוליבר קופץ עליי, "אוליבר" אני אומרת, מנסה לתפוס אותו כי הוא לא מפסיק להשתולל סביבי וסביב אושרי, "מה זה הדבר החמוד הזה" אושרי אומר, תוך כדי שתפס אותו, "אוליבר" אני אומרת, ואוליבר נובח משמחה, "אוייש אתה הדבר הכי חמוד בארץ" אושרי אומר, ואוליבר מלקק לו את הפרצוף, אבל לאושרי זה לא מפריע, אני מראה לאושרי את המטבח פינת אוכל הסלון, ובסוף את הגינה, "פשש לילי מבין שעבר עלייך הרבה מחכה לשמוע את הסיפור" הוא אומר, אני מסמיקה, "פעם אחרת אושרי" אני אומרת, הוא צוחק נבוך כי הוא לא ציפה לתשובה הזאת, "טוב צודקת שמח שאת ואחותי השלמתם" הוא אומר מחייך, לפני שהוא יוצא הוא נותן לי חיבוק ונשיקה קטנה בלחי, ולא נשיקת אהבה או משהו כזה אלה סתם של הרבה זמן לא נפגשנו,

~16:15~

נוו מה איפה ליאב, אני מתקשרת אליו איזה 50 פעם, הוא פשוט לא עונה, אני שולחת הודעות וגם שם אין מענה, מקווה בשבילו שקרה לו משהו, כי אחרת זה ממש לא בסדר שהוא ככה נעלם,
פתאום נפתחה הדלת, וליאב הגיע עם מלא שקיות ביידים, "מה איפה היית אתה יודע כמה דאגתי" אני אומרת, תוך כדי שאני מחבקת אותו, פתאום כל הכעס עבר, העיקר שהוא פה, אוליבר מנסה לקפוץ עליו, ואז הולך לשקיות שליאב הביא, "יפה שלי אני כל כך מצטער שהתעקבתי" הוא אומר, ואז שנייה אחר כך מרים את אוליבר, "זה אסור" הוא אומר לאוליבר, שמנסה לפתוח את השקיות ומוציא אותו החוצה, "מה זה כל זה?", "קניתי כמה דברים להיום בערב" הוא אומר, "מה יש היום בערב?" , "הזמנתי כמה אנשים", ואז הגיע משהו "היי אנחנו המובילים איפה אפשר לשים" אותו אחד אומר, "אחי למעלה אני אבוא לעזור לכם" ליאב עונה לו, "מה זה ליאב?" אני שואלת אותו, "קניתי חדר ילדים" הוא אומר, הוא בחר לבד את החדר ילדים של הילדים שלנו בלעדי קצת נפגעתי, בכל זאת אלא גם הילדים שלי, לא אמרתי כלום והתחלתי לסדר את הקניות שליאב הביא, מה זה כמה בשר הוא קנה הוא נורמלי, כנפיים סטייקים, ברגיות, לבבות, קבבים, מי הולך לאכול את כל האוכל הזה ולא לדבר על כמות הירקות שהוא הביא וכמות השתייה, אני מסדרת הכל, אבל אין מקום יותר, אני פשוט משאירה את השתייה ליד המקרר, וכל הירקות והפירות שלא הצלחתי להכניס למקרר בשיש, אני מבינה עכשיו בגלל האורחים של ליאב, אני צריכה לעבוד קשה, הבאתי בוקסה והתחלתי לשמוע שירים, תוך כדי שאני מתחילה לחתוך את כל הירקות ולהכין סלטים, תמיד אהבתי להיות במטבח, לא יודעת פשוט כייף לי ככה אני והשירים,

~18:20~

וואוו אחרי שעתיים של עבודה במטבח שהיה מאוד כייף, ממש נוח לעבוד במטבח הזה, הרגשתי ממש בבית, תיבלתי את הבשר, עשיתי שלוש סוגים של סלטים, תפוחי אדמה בתנור, ואפילו חתכתי כבר את הפירות שהיה מוכן שלא אצטרך לעבוד קשה תוך כדי האירוח, נשאר רק לשתוף ולסדר את כל המטבח, שמתי לב שלא שמעתי מליאב כל הזמן הזה, מרוב שהייתי מרוכזת, בטח היה עסוק בלסדר את החדר של הילדים, ליאב נכנס למטבח בגופיית סבא ושורט שחור, שישב עליו בול, והבליט לו את הכתפיים והשרירים, והוא היה ממש מזיע, "מאמי את לא מבינה איך יצא" הוא אומר, ואז הוא רואה את כל מה שהכנתי, הוא ממש המום ממה שהוא רואה, "מה זה מאמי את עשית הכל?" הוא שואל "כן" אני אומרת, ומביאה לו כוס מים כי הוא ממש מזיע, "אהובה שלי את מלכה את יודעת את זה" הוא אומר, מחבק אותי, אני עדיין פגועה ממנו, לא יודעת איך להסביר את זה, "מה יש מאמי?" הוא שואל, ומרים אותי על האי במטבח, אני לוקחת נשימה ומחליטה להגיד לו "אני רציתי גם לעצב את החדר ילדים" אני אומרת לו, "אוייש מאמי עד כדי כך זה היה חשוב לך" הוא אומר, מה הוא חושב שזה לא היה חשוב לי, "ברור זה גם הילדים שלי רציתי לבחור להם גם" אני אומרת, הוא מסתכל עליי מוזר, "את מתכוונת לאחים שלנו" הוא אומר, מה הוא סתום, "מה הקשר האחים שלנו דיברתי על הילדים שלנו שקנית להם חדר בלעדי" אני אומרת, לא מבינה אותו, הוא מתחיל לצחוק, ומה מצחיק כל כך, "מאמי את כל כך מצחיקה אותי" הוא אומר, ומושך אותי אחריו, להראות לי את החדר, אני נכנסת לחדר ורואה שתי מיטות קומותיים עם מצעים של מיקי מאוס ומיני מאוס, ולכל מיטה יש אפילו מיטה נפתחת, יש ארגז צעצועים מסודר ואפילו מטבחון קטן של ילדים, ממש הזכיר לי את מעיינוש אחותי הקטנה, "מה זה מאמי" אני אומרת, "זה החדר לאחים שלנו שיבוא לבקר אותנו את יודעת צריך להיות להם מקום" הוא אומר, ואני כולי נרגשת, אני פשוט מנשקת אותו נשיקה סוחפת, אני לא מבינה איך אני יכולה להתאהב בו יותר ויותר, "תודה אהובי" אני אומרת, "בשבילך הכל יפתי" הוא אומר לי ואני חוזרת לנשק אותו נשיקה סוחפת