נסיכה, בקרוב ימצאו אותך. תבטחי בו, תני לו להחזיר אותך הביתה ותתחילי להתכונן, משהו לא טוב עומד לקרות. בהצלחה.
"סלינה אוואנס!" צעקתה של המורה הדהדה בכיתה הקטנה וגרמה לי להרים את ראשי מהשולחן.
"מה?" החנקתי פיהוק קל וניקיתי את קורי השינה מעיניי. עבר עליי לילה קשה והדבר האחרון שרציתי היה להיות בבית הספר, אבל לא הייתה לי ברירה.
"למשרד המנהל, מיד!" המורה שאגה והצביעה על הדלת.
אוי לא. אני לא יכולה להישלח למנהלת. יהרגו אותי.
"אני מצטערת." נאנחתי. "לא ישנתי טוב בלילה והתעוררתי מוקדם."
"וואו, זה מפתיע." סיננה בריאנה, אחת מתלמידות הכיתה, בקולניות. הרגשתי את מבטי שאר התלמידים נעוצים בי, כנראה מצפים לתגובה, ושמעתי אותם מגחכים.
"אני לא כמוך." סיננתי לעברה בכעס.
אדוארד, חבר שלה, גיחך. "כולנו יודעים את זה, מותק. יש ביניכן הפרש של כמה מיליארדי דולרים."
"אוקיי, זה מספיק." המורה קטעה את הריב בהתפתחות. "את, גבירתי הצעירה, תצטרכי ללמוד לנצל את הזמן שלך יותר טוב כדי שבלילה לא יהיה לך מה לעשות."
"לא עשיתי שום דבר אתמול בלילה, הלכתי לישון מוקדם." אמרתי למורה.
"אז למה את כל כך עייפה?" המורה הרימה את גבתה.
"בגלל סיבות," עניתי בנימה סתמית וקיוויתי שהיא לא תחטט יותר.
המורה בחנה אותי בחשד והנהנה לעצמה. "ננהל את השיחה הזו אחר כך. לבינתיים, אני רוצה שתפתחי את הספר שלך ותתחילי ללמוד כמו כולם."
הרמתי גבה ולכסנתי את מבטי אל התלמידים האחרים. הם שיחקו בפלאפונים שלהם, התלחששו, ציירו או בהו באוויר. כל דבר רק לא ללמוד.
המורה, כמובן, לא שמה לב והמשיכה ללמד. ניסיתי להקשיב לה, אך הסיוטים שלי חזרו לפקוד את מוחי וגזלו ממני את יכולת הריכוז הקטנה ממילא שלי. הם התחילו לפני חצי שנה, ביום ההולדת השישה עשר שלי. מפלצות ושדים רדפו אותי כל לילה. רוב הפעמים אותו חלום חזר על עצמו. ראיתי אותי בגיל עשר, ראיתי נער בערך בן תשע עשרה וראיתי זוג בני ארבעים. החלום הזה תמיד התחיל בחדר אוכל מפואר ונגמר במעין עיגול סגול. בין לבין ראיתי את הזוג מתים, דבר שגרם לי הרבה פעמים לקום בצרחות ובבכי ולקבל מכה או שתיים מהאימא החורגת שלי. היחס שלה אליי מזכיר לי לפעמים את היחס שסינדרלה קיבלה מהמשפחה החורגת שלה, אבל בניגוד לסינדרלה, שניצלה בידי נסיך, לי אין אפילו צפרדע.
ההרהורים שלי נמשכו כל השיעור, אך ברגע שהצלצול נשמע, מיהרתי לאסוף את דבריי ולרוץ לחדר המוזיקה. קיוויתי שאצליח להתחמק מהחבורה של אדוארד ובריאנה, אך לצערי, טעיתי.
YOU ARE READING
חיים כפולים
Fantasyהערה לפני קריאת הסיפור: התגובות בסיפור הזה מלאות בספויילרים. אם אתן מאלה שאוהבות לקרוא תגובות, ממליצה לכן לעשות את זה רק לאחר קריאת הסיפור. --- סלינה נערה רגילה - עד כמה שאפשר להיות רגילה כשאת יתומה חסרת זיכרונות שחיה אצל אישה מתעללת ולומדת בבית הספ...
