ברגע שניקו אמר שהוא יודע שביקרתי את הדרקון, ידעתי שיש לי שתי אפשרויות. הראשונה, וסביר להניח הקלה ביותר, היא להתחמק בעזרת העלאת נושא אחר. השנייה, בה לא ממש רציתי לבחור, הייתה לספר לו הכל.
"אל תנסי להעלות נושא אחר, את לא תתחמקי הפעם," ניקו אמר בטון עיקש, כאילו ידע על מה חשבתי. טוב, הנה הלכה לה האפשרות הראשונה. "מה לעזאזל חשבת לעצמך?"
"שאני אקבל תשובות," אמרתי והתחלתי ללכת לעבר חדר האוכל. הייתי מורעבת ועצבנית, שילוב מסוכן כשאחיך הגדול כועס עלייך.
"אז יצאת מהארמון, סיכנת את החיים של עצמך והטרדת את הדרקון רק כדי שתקבלי תשובות?" הוא שאל בתדהמה.
"יש תפוח?" שאלתי את אחת המשרתות.
"אני ארוץ להביא לך," היא אמרה, קדה ורצה לעבר המטבח.
"את לא תתחמקי מהשיחה הזו!" ניקו אמר בכעס.
"אין לי ממה להתחמק," שיקרתי. "הלכתי, קיבלתי את התשובות שחיפשתי, חזרתי. איך אתה יודע שהלכתי בכלל?"
"זה לא עניינך," הוא אמר בקור. "אני בחיים לא אבין אותך."
"בשביל להבין אותי אתה צריך להיות נערה מתבגרת שחטפו ועינו בשביל הדם שלה," אמרתי בטון ציני. "אבל אני די בטוחה שיהיה לך קשה להיכנס לראש הזה."
"להיכנס לראש של נסיכה מפונקת?" הוא שאל בטון לועג. "לא, לא יהיה כל כך קשה. "ניקו, תעשה את זה, ניקו אתה יכול לסדר את זה? ניקו, אני לא מאמינה שבמקום לתת לחבר שלי למות רק מחקת לו את הזיכרון, אתה אח כזה גרוע", כן... אני חושב שאני יכול להתרגל לסגנון חיים כזה."
"אף פעם לא אמרתי שאתה אח גרוע," אמרתי בטון שקט.
"לפעמים את לא חייבת להגיד את המילים המדויקות כדי לפגוע בבן אדם," קולו נחלש לרגע וחשף בפניי כמה דברים עברו עליו. כמה דברים אני גרמתי לו לעבור. "עזבי, אני שמח שגילית מי את ומה את ואני מצטער שלא שאלתי כלום על היום הראשון ללימודים." עיניו נדדו ממני לעבר היציאה מהאולם. "אני צריך ללכת להתאמן קצת, אבל נתראה אחר כך. תספרי לי על היום שלך. בסדר?"
"לא בסדר," הנדתי בראשי. "החוצה. עכשיו."
"אנחנו הולכים ליישב את זה במכות?" הוא גיחך.
"רק אם אתה רוצה לספר לחיילים שהפסדת לאחותך הקטנה," אמרתי בטון משועשע ואחזתי בידו.
"אני לעולם לא אספר שהפסדתי לאחותי הקטנה!" הוא הסתכל עליי כאילו הרעיון מגוחך. "אם אי פעם תנצחי אותי כולם ידעו שזה רק בגלל שאת אחותי הקטנה ואני מרגיש מחויב לתת לך לנצח."
"אז זו הגרסה שאתה תספר?"
"לא, אני פשוט אתן לכולם להניח את זה." הוא משך בכתפיו.
YOU ARE READING
חיים כפולים
Fantasyהערה לפני קריאת הסיפור: התגובות בסיפור הזה מלאות בספויילרים. אם אתן מאלה שאוהבות לקרוא תגובות, ממליצה לכן לעשות את זה רק לאחר קריאת הסיפור. --- סלינה נערה רגילה - עד כמה שאפשר להיות רגילה כשאת יתומה חסרת זיכרונות שחיה אצל אישה מתעללת ולומדת בבית הספ...
