חיים כפולים

פרק 46

לדקור, לשסף, לסובב, לנעוץ ולבסוף להנחית – זה כמעט כל מה שעשיתי בימים האחרונים.

ניקו לא היה מוכן לדבר על כניעה, תודה לאל, וגם אני לא. החלטנו שעדיף להילחם פעם אחת על הממלכה מאשר לסבול התקפות פתע בכל פעם, דבר שהוביל לכך ששיילין ואני היינו באימונים כל היום ובמימד האנושי במשך הערב.

וויליאם עדיין לא דיבר איתה, אבל זה רק הוסיף לרוח הלחימה שלה באימונים. אף אחד לא הצליח לנצח אותה.

אדוארד ביקש ממני להצטרף לאימונים, אך לא הסכמתי. יש לו משפחה במימד האנושי, אנשים שאכפת להם ממנו, ואני לא רוצה להיות הסיבה שבגללה הם יאבדו אותו. אני לא רוצה להיות הסיבה שבגללה אני אאבד אותו.

ניסיתי להסביר לו את זה כמה פעמים, אך הוא לא הבין. הוא חשב, עדיין חושב, שאם אני נלחמת אין סיבה שהוא לא. העובדה שלי יש כוחות, סביר להניח כוחות חזקים יותר מלכל אדם בממלכה, לא נראית לו כסיבה מספיק מוצדקת לכך שאני אזכה לצאת לשדה הקרב והוא לא.

אתמול נתתי לניקו לדבר איתו, אך במקום לשכנע אותו לא להילחם – ניקו אישר לו להצטרף לאימונים. זו הסיבה שעכשיו, בתשע בבוקר, שיילין, אדוארד ואני נמצאים בממלכה במקום בבית הספר ומתאמנים כדי להילחם על חיינו.

ג'ונתן, שהחליט לקחת על עצמו את התפקיד לאמן אותנו, הצמיד את שלושתנו והחליט שנשמש כשלישייה ללחימה. התנועות שלנו צריכות להיות מתואמות לחלוטין, המחשבות שלנו צריכות להיות באותו קו ואפילו הנשימות שלנו צריכות להיות מתואמות. זו עבודה רבה מדי לשבוע אחד, אבל אין לנו יותר מזה. נראה שאדוארד זוכר את מה שהוא למד לפני חודש, כי הוא הצליח להחזיק חמש דקות שלמות מול שיילין בלי ליפול. בהתחשב בכך שהשדה הזו מצליחה לגרום לרוב החיילים להתייאש אחרי שתי דקות – זה חתיכת הישג. אני חשבתי ככה, שיילין חשבה ככה, אפילו ג'ונתן חשב ככה – אבל לא אדוארד.

"בחורה ניצחה אותי." הוא קם על רגליו, מכה את מכנסיו מהלכלוך שנדבק עליהן כשנפל על הרצפה, והשפיל מבט לרגליו.

"לא סתם בחורה." ניסיתי לעודד אותו. "שיילין!"

"סלינה, את מאבדת כל קשר למציאות," שיילין נזפה בי. "הוא הרגע התלונן על זה שבחורה הביסה אותו ואת מעודדת אותו? איפה הפמיניסטית החבויה בך?"

"שאלה טובה." ניערתי את ראשי והכיתי את זרועו של אדוארד. "כל בחורה יכולה להביס גבר!"

"היי!" הוא מחה.

"בדיוק," ג'ונתן התערב. "ובגלל זה בשדה הקרב אתה צריך להיזהר. אל תחשוב שזה שהאויב מולך בחורה אומר שאתה תצליח לגבור עליה בקלות."

"בסדר, בסדר," אדוארד רטן. "אני יודע שאסור להמעיט בערכן של בנות, אבל עדיין יש משהו משפיל בזה שברבי קטנה הצליחה להפיל אותי."