פרק 4

204 15 0
                                    

'נאמג'ון? תתעורר כבר, אידיוט, יש משהו שאתה די צריך לדעת' נאמג'ון התעורר בבהלה, מעליו רכן ג'ונגקוק 'לא לימדו אותך לתת כבוד למבוגרים? אני רוצה לישון, לך תעיר את ג'ין' אמר 'אני לא יכול להעיר את ג'ין, כי הוא בחדר שלו והוא ירצח אותי אם אני אכנס, ועכשיו שמונה בבוקר, וזה אחד מהדברים שמוזרים, שג'ין לא ער' ענה ג'ונגקוק. נאמג'ון נאנח וקם מהמיטה 'ג'ין לא ער כי הוא צריך לישון, אתה לא יודע כמה זמן הוא לא ישן שינה ארוכה, ועכשיו, מה קרה?'  'מה שקרה, זה שהחופשה מאימונים והופעות באה לנו בדיוק בזמן, כי טאה חולה' ענה ג'ונגקוק, נאמג'ון נעמד בבת אחת 'מה זאת אומרת חולה?' שאל בדאגה 'הוא לא מסוגל לקום מהמיטה, ולא מפסיק לרעוד, הוסוק מדד לו חום והוא עומד על 39.6' אמר ג'ונגקוק 'אוקי, לך תעיר את ג'ין, הוא יידע מה לעשות' ענה נאמג'ון 'אבל הוא יהרוג אותי אם אני אכנס לו לחדר' נאמג'ון נאנח 'אני מעדיף שאתה תמות מאשר שטאה, עכשיו לך, אני ממש רוצה להתלבש' ג'ונגקוק נשף אוויר בעצבנות אך ציית.

ג'ונגקוק כמעט רץ לחדרו של ג'ין, הוא פחד מתגובתו של ג'ין לעובדה שנכנס לו לחדר, ברור, אבל הוא דאג לטאהיונג, אף אחד מהם לא הרבה לחלות, וכשמישהו חלה - זאת הייתה סיבה לדאגה אמיתית. הוא דפק על הדלת של החדר של ג'ין, אף אחד לא ענה. ג'ונגקוק נאנח ופתח את הדלת, הוא נכנס לחדרו של ג'ין וכבש צחוק, כל המיטה של ג'ין הייתה מעוצבת בסגנון 'מריו'. ג'ונגקוק ניגש אל הנער השוכב במרכז המיטה וניער אותו קלות, ג'ין לא התעורר. 'היונג.. תתעורר' אמר ג'ונגקוק וניער אותו שוב, הוא ממש לא התכוון להסתכן גם בכעס של ג'ין על כך שהעיר אותו, הכעס העתידי שלו על העובדה שנכנס לחדרו מספיקה. 'ג'ין היונג.. תתעורר כבר..' ג'ין התעורר באיטיות 'מ-מה? ג'ונגקוק?' שאל. ג'ונגקוק פתח את פיו כדי לענות אך ג'ין קטע אותו במהירות 'רגע, מה אתה עושה בחדר שלי? צא מפה, מיד!' צעק. 'ג'ין היונג, אתה צריך להרגע, דבר ראשון, אין לי בעיה עם זה שאתה אוהב מריו, גם טאהיונג אוהב ורוד, ואם כבר מדברים על טאהיונג, הוא חולה' אמר ג'ונגקוק. ג'ין קם במהירות מהמיטה ורץ אל מחוץ לחדר 'היונג! אתה עדיין לובש פיג'מה!' צעק אחריו ג'ונגקוק.

ג'ין רץ אל חדרו של טאהיונג, מתעלם מהעובדה שהוא לובש פיג'מה, או שהפציעות על צווארו וכפות ידיו חשופות. הוא נכנס אל החדר ורכן מעל טאהיונג בדאגה 'ג'ין? אתה בסדר?' שאלו בתיאום מושלם הוסוק וג'ימין 'כ-כן, אני בסדר, פשוט טאהטאה לא מרבה לחלות' ענה ג'ין 'עכשיו, הוסוק, לך תכין כוס תה ותביא לכאן, וג'ימין, לך לחדר של יונגי, יש לו משככי כאבים' הוסוק רץ מיד אל מחוץ לחדר, אך ג'ימין השתהה מעט 'יונגי יהרוג אותי אם אני אעיר אותו, ובכלל, למה יש לו משככי כאבים?' אמר 'אתה לא יודע מה יונגי עבר וממשיך לעבור, והוא לא יהרוג אותך, הוא סתם עושה רוח, עכשיו לך' המשיך. ג'ימין ציית ורץ גם הוא. ג'ין רכן מעל טאהיונג, הוא לא סתם דאג לו, כמו שדאג לכל אחד מחברי הלהקה האחרים.. הוא הכחיש את זה בפני נאמג'ון, אך לא בפני עצמו, כן, הוא מאוהב בקים טאהיונג, אבל ממש צריך לכבות את הרגש הזה, ולא רק בגלל שהוא לא רוצה לפרק את הלהקה אם הם יפרדו, או גרוע מכך..

cryWhere stories live. Discover now