'תשאירו את הדלתות המחברות פתוחות, אף אחד לא נועל את עצמו בחדר.' הודיע ג'ין כשהשבעה חזרו מההופעה ומיהרו להתפזר בחדרים, עייפים.
החדרים היו מסודרים בשורה, ובין כל חדר הייתה דלת לבנה שחיברה בינו לבין החדרים הצמודים אליו, כך שאם מישהו נועל את עצמו בחדר, הוא נועל גם את מי שבחדרים לידו.
הלהקה הסתדרה בקלות בחדרים - ג'ין במרכז, מצידו יונגי וטאהיונג, בצידו של טאהיונג, נאמג'ון וג'ימין, ובצידו של יונגי, הוסוק וג'ונגקוק.
בלי להגיב לדבריו של ג'ין, יונגי נכנס לחדרו וזרק את גופו על המיטה הלבנה, מתכוון ללכת לישון.
כל החדרים היו זהים - מיטה לבנה ורכה צמודה אל הקיר השמאלי, שולחן קטן במרכז, נח על שטיח לבן גם הוא, וכניסה לחדר מקלחת קטן מימין.
הוא לא זכר אם סגר את הדלתות, אבל לא באמת שינה לו, כל מה שרצה היה לישון.
**************
כמו באותו הלילה במלון בסין, נאמג'ון לא נרדם.
הוא היה עייף, ההופעה הייתה מתישה, אבל הוא לא נרדם, לא משנה מה ניסה לעשות.
כדורי השינה שלו לא היו איתו, ג'ין לקח אותם, ואמר שיחזיר אותם רק כשיראה לו מרשם, לכן ניחש שלא ירדם בשעות הקרובות.
נדודי השינה של נאמג'ון לא היו דבר רגיל, הם לא נמשכו כמה דקות, אלא שעות שלמות, הם היו נדודי שינה ארוכים ביותר, שיכלו להגיע עד שבוע ללא שינה.
הוא קם ממיטתו, סידר את שיערו, החליף את בגדיו, ויצא מהחדר בשקט מופתי, משתדל לא להעיר את שאר הנערים בלהקה, שישנו.
הוא ירד במעלית אל הלובי והחל להתהלך בו בשקט, מנסה לעייף את עצמו כמה שיותר.
'נאמג'ון היונג?' קולו הדק של ג'ימין נשמע מאחוריו, וגרם לו להסתובב במהירות.
'היי ג'ימין, למה אתה ער עכשיו? השעה-' נאמג'ון הציץ בשעונו 'שתיים וחצי בלילה, לך לישון.' ג'ימין גלגל את עיניו והניח את הכוס, שרק עכשיו נאמג'ון שם לב שהחזיק, על אדן החלון הקרוב אליו 'אתה לא ישן.' 'נדודי שינה, אני כבר אעלה. הכל בסדר?' 'בערך...' ענה הצעיר והתיישב על אחת הכיסאות, לוקח שוב את הכוס ושותה ממנה.
'ג'ימין, מה אתה שותה?' שאל נאמג'ון בחשד, המשקה שהיה בכוס לא היה בשום פנים ואופן מים, אבל גם לא תה או חלב, כך שמשהו היה מוזר.
'זה לא משנה.' מיהר הצעיר להגיד ורוקן בלגימה אחת את הנוזל הזהוב והתוסס ששהה בכוס השקופה, מונע מנאמג'ון לגלות מה המשקה.
'זה אלכוהול?' שאל הבוגר בתוכחה ולקח את הכוס מידו של ג'ימין, מבהיר שהוא לא יקבל אותה בחזרה אם לא יענה לו.
'לא...' שיקר ג'ימין 'אל תשקר לי. ג'ימין, אתה יודע שאסור לך לשתות יום לפני הופעה, ומה אם יהיה לך האנגאובר מחר?' 'אני לא שיכור.' טען הצעיר ושילב את ידיו, גורם לנאמג'ון להיאנח 'זה לא משנה. אתה לא שותה יום לפני הופעה. איך בכלל השגת אלכוהול?' 'יש במלון הזה בר...' מלמל ג'ימין והתקפל אל תוך עצמו, מסתיר את מבוכתו מנאמג'ון.
'אייגו... ג'ימין, אני מבין שאתה לא במצב הנפשי הכי טוב בעולם עכשיו, אבל אלכוהול הוא ממש לא התשובה, בדיוק כמו לחתוך ורידים או להישאר ער עד מאוחר.' אמר הבוגר והתיישב גם הוא, מול הנער שהסתיר את פניו בזרועותיו.
'תעלה לישון, בסדר? יש לנו הופעה מחר בבוקר.' ג'ימין הנהן וקם ממקומו, הוא החל ללכת אל המעלית עד שעצר והסתובב אל נאמג'ון.
'היונג?' הבוגר הנהן 'תמסור ליונגי-היונג סליחה בשמי.'
YOU ARE READING
cry
Romanceכולם שונאים לבכות, נכון? כל כך חבל שהבכי הוא הדרך הטובה ביותר לבטא רגשות, כל כך חבל... כל כך חבל שדווקא בשבוע החופשה הכמעט יחיד של הלהקה, כל כך הרבה דברים קורסים, נהרסים. טוב, שבעתם שונאים לבכות, אז למה הם עושים את זה כל כך הרבה? קרדיט לMyLight222 ע...
