cry

פרק 40

נאמג'ון נכנס לחדרו ומצא את יונגי יושב במיטתו, עיניו רצות על דף מכוסה בכתב צפוף.
'עדיין לא הלכת לישון?' שאל הבוגר בבלבול ופתח את ארונו, מוציא ממנו כמה בגדים וזורק אותם על מיטתו.
'לא, אני לא מצליח להירדם, מה אתה עושה?' שאל יונגי כשנאמג'ון פתח את הדלת, מתכוון לצאת מהחדר כשהבגדים בידיו.
'אני הולך להחליף לפיג'מה, אתה כאן, אז אני לא יכול להתלבש.' הסביר נאמג'ון, יונגי משך בכתפיו 'אתה יכול להתלבש, אני אתכסה בשמיכה.' אמר וצלל אל מתחת לשמיכתו, מבהיר לנאמג'ון שהוא לא מסוגל - או רוצה, לראות דבר.

'סיימתי.' הודיע נאמג'ון לאחר שהתלבש, גורם לצעיר להוציא את ראשו מהשמיכה ולהביט בעיניים אדישות בבן זוגו.
'ממתי אתה לא מצליח להירדם? זה די חדש.' צחק נאמג'ון והתיישב על קצה מיטתו של יונגי, האחרון משך בכתפיו בשנית 'אני פשוט לא מצליח.' אמר ונשכב במיטתו, נהנה באופן לא מודע מהימצאותו של נאמג'ון לידו.

הבוגר חייך וליטף קלות את לחיו של יונגי, שהסמיק במהירות והעלה את שמיכתו עד לאפו, כך שרק עיניו ושיערו חשופים.
'אני עדיין מביך אותך?' שאל הבוגר בציניות והזיז את השמיכה, נושק לשפתיו של יונגי ברכות, מלקק אותן כמבקש אישור להיכנס ומכניס את לשונו כשפיו של הצעיר נפתח אוטומטית.

לאחר הנשיקה, יונגי כיסה את עצמו בשמיכתו עד ראשו, מסתיר את עצמו לחלוטין מנאמג'ון וזוכה בצחקוק קטן מצד האחר.
'אני מבין שאתה הולך לישון?' הצעיר הנהן מתחת לשמיכה, פניו עדיין סמוקות ומאותתות על מבוכתו הרבה.
'לילה טוב.' לחש נאמג'ון ברוך וקם ממיטתו של יונגי, מתכוון ללכת לישון בעצמו, אך יד קטנה שנגעה בו עצרה אותו, הוא הסתובב ומצא את יונגי, עדיין ער, כשידו -שקטנה באופן דרסטי מזו שלו- נוגעת בזרועו.
'תשאר לידי...' מלמל יונגי בביישנות, הבוגר חייך וחזר לישיבתו על קצה המיטה, מביט בחיוך בנער שכיסה את עצמו עד לאפו בניסיון להסתיר את מבוכתו.
'לך לישון, אני אשאר לידך.' לחש נאמג'ון ופרע בעדינות את שיערו של הצעיר, מוצא את לחייו הסמוקות כדבר חמוד.

**************

שעה לאחר מכן התחיל הבכי.
יונגי צרח ויבב במיטתו, אגרופיו הקטנים מכים באוויר בניסיון לברוח ממשהו בתלי נראה, ועיניו עצומות בסבל.
נאמג'ון התעורר באחת, ובאופן אוטומטי ניגש אל יונגי וניסה להעיר אותו, עד שהבין שמשהו לא בסדר - הוא היה קרוב מידי למיטתו של הצעיר.
נאמג'ון הביט סביבו והבין שנרדם בישיבה ליד יונגי, הוא הרגיש את המבוכה מטפסת במעלה עורפו אבל התעלם ממנה, היה לו דבר חשוב יותר לעשות עכשיו.
הוא ניער את יונגי עד שהאחרון התעורר, וכמו בלילה הקודם - החל לבכות אל חזהו.
'ששש... יונגי, תירגע, הכל בסדר.' לחש נאמג'ון ברוגע, מלטף בידו החמה את שיערו של הצעיר.

נראה שהפעם, התקף הבכי היה גרוע יותר מכל לילה אחר, הדמעות לא הפסיקו לזלוג, נשימתו של יונגי הייתה כה מהירה, עד שאפשר היה לחשוב שרץ כרגע ריצת מרתון, וגופו הקטן רעד בלי לעצור.
'רק תירגע, תעקוב אחרי הנשימות שלי ותאט את שלך, בסדר?' שאל נאמג'ון והנחה בידו את נשימותיו המהירות של הצעיר, שהאטו בהדרגה.