cry

פרק 25

הטלפון של ג'ין צלצל, הוא מיהר לקום ממקומו ולענות, לא היו הרבה אנשים שהכירו את המספר שלו, ואם מישהו התקשר אליו - כנראה שזה היה דבר חשוב.

'שלום, אני מדברת עם קים סוקג'ין?'

'כן, מי זו?'

'קוראים לי נאם-קיו, אני דודתו של יונגי, קיבלתי את המספר שלך ממנו'

'אה, בסדר גמור. בשביל מה את מתקשרת?'

'בשיחה האחרונה שלנו.. יונגי נשמע שונה, רציתי לשאול אם זה בסדר שאני אבוא היום ואדבר איתו, כי אני בכל מקרה בסיאול'

'אין לנו היום שום דבר מיוחד, זה בסדר. אולי לך הוא יענה...'

'מה זאת אומרת?'

'יונגי ניסה להתאבד לפני שבועיים, הוא ניסה לשרוף את עצמו'

'הוא עבר משהו שוב?'

'אני לא בטוח... הוא קיבל התקף יומיים לפני כן, ושאר הממברים ראו את זה'

'זה לא היה גורם לו להתאבד, הוא עבר דברים קשים יותר'

'אני לא יודע אם קרה לו עוד משהו, הוא לא מוכן לדבר'

'אני אנסה לדובב אותו, אני מכירה אותו טוב יותר'

'זה נכון. בעוד כמה זמן תגיעי?'

'יש לי כמה סידורים.. אז בערך בעוד שעתיים, זה בסדר?'

'כן, מעולה, להתראות'

'להתראות'

ג'ין סגר את הטלפון ונשף אוויר בהקלה, הוא שיער שאם יונגי לא מסביר לו למה הוא ניסה להתאבד, לפחות אם דודתו הוא אולי ישתף פעולה.

הוא יצא מהחדר, הולך הודיע ליונגי את מה שעומד להתרחש בעוד שעתיים. הוא פתח את דלתו של חדרו של נאמג'ון - ועכשיו, גם של יונגי. שני הנערים ישבו כל אחד על מיטתו; יונגי, כשהוא בוהה בקיר, ונאמג'ון, כשהוא קורא. ג'ין הרים את גבתו, היה נראה בבירור ששני הנערים מתאמצים להתעלם אחד מהשני, כמה שיותר.
'יונגי? אתה יכול לצאת שניה?' הצעיר הנהן ויצא במהירות מהחדר, או שיותר נכון להגיד נמלט במהירות. 

'אתה בסדר? משהו קרה?' שאל ג'ין ברכות, יונגי נענע בראשו לשלילה 'מה רצית?'   'הדודה שלך התקשרה, היא מגיעה לכאן בעוד שעתיים' יונגי קפא במקומו 'ל-למה?'   'היא רוצה לדבר איתך'   'א-אבל דיברנו בטלפון לפני יומיים...'   'והיא שמה לב שמשהו לא בסדר איתך. טוב, יונגי, זה לא ניתן לוויכוח, היא מגיעה בעוד שעתיים' אמר ג'ין בהחלטיות 'א-אוקי...' גמגם הצעיר 'יונגי, זה בהחלט נראה שקרה משהו, מה קרה?'   'זה לא משנה' יונגי חזר לקולו הקר והאדיש, מתעטף שוב בחומה הקפואה שבנה לעצמו. 'זה כן משנה, ואם אתה לא תענה לי, לפחות תענה לדודה שלך, בסדר?' יונגי משך בכתפיו, מוחק כל הבעה שיכולה להראות רגש מפניו.