cry

פרק 37

**אגיו, מושג בקוריאה שמתאר התנהגות חמודה, זה בא לביטוי בהתנהגות, בקול, ובהבעות הפנים.

'לא אכפת לי מה אנחנו רואים, אבל בבקשה לא דיסני, לא שוב.' ביקש ג'ימין לאחר שהלהקה כולה סיימה את חזרותיה, בערך בשלוש אחר הצהריים, והתכנסה בחדר הישיבות שלהם, כדי לעשות את מה שעשו בכל חודש.
'אני בעד בכלל לא לעשות את זה, זה מטופש.' העיר יונגי ממקומו 'זה לא מטופש, אתה זוכר את 2014? כששקלנו להתפרק בגלל הריב המטופש הזה? תתפלא, אבל רק העובדה שראינו סרט ביחד עזרה לחבר אותנו שוב. אז אנחנו נעשה את זה כל חודש, תתרגל.' אמר ג'ין, שישב על הרצפה כשטאהיונג על ברכיו.
'מה הבעיה בדיסני?' שאל ג'ונגקוק ממקומו, על יד הוסוק 'שזה משעמם וילדותי.' ענה ג'ימין בגלגול עיניים. 'יא! אין שום דבר רע בדיסני!' מחו טאהיונג וג'ונגקוק בקולות מתואמים באופן מושלם 'אנחנו רואים סרטי דיסני מאז שהתחלנו את הדבר הזה! כמה פעמים אתם יכולים לראות את זה?' התלונן ג'ימין 'ל-נ-צ-ח.' ענו טאהיונג וג'ונגקוק, עדיין מדברים בתיאום מושלם 'אם סיימתם להתווכח, אפשר לשים את הסרט? איזה סרט של דיסני?' שאל ג'ין ממקומו, גורם לג'ימין לגלגל את עיניו 'למה דווקא מה שהם רוצים?' ג'ין צחקק 'כי אני משוחד לטובת טאהיונג, זה עדיין לא ברור?' טאהיונג הוציא את לשונו לעבר ג'ימין ולחש לעברו, 'זה מה שקורה כשהבן זוג שלך מחליט.' גורם לבוגר לגלגל את עיניו בשנית.

'אתה צודק טאהיונגי, עכשיו, איזה סרט אתם רוצים?' שאל ג'ין לאחר שנשק בעדינות ללחיו של בן זוגו 'מלך האריות?' אמר-שאל ג'ונגקוק, זוכה להנהון נמרץ מצידו של טאהיונג.
ג'ין משך בכתפיו וקם ממקומו, מפעיל את הסרט במסך שעמד צמוד לאחד הקירות וחוזר למקומו ברצפה, נותן לטאהיונג להתיישב על ברכיו ולהתכרבל בחיקו.

**************

'יונגי, תתעורר, ארוחת ערב.' יונגי התעורר לשמע קולו הרך של נאמג'ון קרוב לאוזנו, הוא ניער את ראשו והתיישב במיטתו, מביט בעייפות על הנער הבוגר שישב על קצה המיטה הרחוק ממנו 'מ-מה אני עושה במיטה שלי?' שאל בבלבול כשהבין היכן הוא נמצא, נאמג'ון משך בכתפיו 'נרדמת בחדר הישיבות, אז העברתי אותך לכאן.' לחייו של הצעיר הסמיקו במהירות והוא הניח את כפות ידיו עליהן כדי להסתיר את מבוכתו.
נאמג'ון צחקק ונשק בעדינות לשיערו של יונגי, גורם לצבע הוורוד שעל לחייו להעמיק לאדום כהה.
'קדימה, בוא לאכול.' אמר הבוגר וקם ממיטתו של יונגי, האחרון פיהק וקם גם הוא, משפשף את עיניו במחווה ילדותית ויוצא מהחדר.

**************

'נאמג'ון, תן לי לקרוא את השיר שלך אחר כך, אני אנסה ליצור לו מנגינה.' אמר יונגי כבדרך אגב תוך כדי שהכניס לפיו בעדינות את אטריות הראמן ששכנו בקערתו, גורם לג'ימין, ג'ין, טאהיונג, ג'ונגקוק, והוסוק להחליף ביניהם מבטים מבולבלים.
'מה?' שאל יונגי בקרירות כשראה את מבטיהם המבולבלים 'היונג, אתה קראת לנאמג'ון היונג 'נאמג'ון,' אתה אף פעם לא עושה את זה.' אמר ג'ימין, הבוגר גלגל את עיניו 'זה כלום.' אמר והמשיך לאכול בשתיקה, משאיר את הלהקה מבולבלת לגמרי.