פרק 50

142 8 0
                                    

'הוסוק, אני חושב שזה מספיק להיום. התחלנו להתאמן בשלוש וחצי ועכשיו כבר עשר, נמשיך מחר.' העיר ג'ין כשהשעה עשר בלילה התקרבה והלהקה החלה להתעייף יותר ויותר.
'אבל מוקדם!' התלונן הוסוק. 'ועדיין לא סיימנו את כל הריקוד... באמת, אנחנו יכולים להמשיך עוד שעתיים?'   
'הוסוק, עשר בלילה. אני צריך לבשל ויש פה אנשים שצריכים לישון. אתה יכול להמשיך לבד עוד קצת, אבל תלך לישון בשעה נורמאלית.' ענה ג'ין ועזב את מיקומו בריקוד.
'אני הולך לבשל, שאף אחד לא יהרוג אף אחד.' הודיע הבוגר בלהקה ויצא מהחדר, הולך לכיוון המטבח.

הוא החל לבשל, אבל עצר שזרועותיו של טאהיונג נכרכו סביב גופו.
'טאהיונגי, אני מבשל~' טאהיונג לא ענה, רק המשיך לחבק את בן זוגו בחוזקה. הוא הניח את ראשו על כתפו של ג'ין ועצם את עיניו, כך שהוא מונע לחלוטין מהבוגר לבשל.
'הכל בסדר?' שאל ג'ין וניתק בעדינות את חיבוקו של בן זוגו. הוא התיישב על אחד הכיסאות והושיב את הצעיר על ברכיו, כשפניו מופנות אליו.
'א-אני רוצה להיות 'קטן', אבל כולם כאן...' מלמל טאהיונג והחל לשחק בצווארון חולצתו של בן זוגו בעזרת אצבעותיו הארוכות.
'זה כואב לחסום את זה...' ג'ין נשק בעדינות לשפתיו של בן זוגו וליטף את שיערו 'אתה יכול להשתנות, זה בסדר, אף אחד לא יגיד כלום.' אמר ברכות. טאהיונג הנהן וחיבק בחוזקה את גופו של הבוגר. הוא עצם את עיניו למשך כמעט חמש דקות וכשפקח אותן, הבעת פניו הפכה לפחות מורכבת, אלא כמעט תינוקית.
'ג'יני... טאה רעב...' מלמל טאהיונג. ג'ין משך בכתפיו 'אז אתה צריך לרדת ממני כדי שאני אוכל לבשל. אולי תלך לנאמג'ון?' הציע הבוגר, מביט בחיוך איך טאהיונג מהנהן בנמרצות.
'איפה נאמי?' ג'ין עיקם את ראשו.
'מי זה 'נאמי'?'
'נאמג'ון!' צחק טאהיונג בקול מתוק והניח ניקור עדין על שפתיו של בן זוגו.
'טאה קורא לו ככה כי נאמי עזר לטאה הרבה הרבה - ככה הרבה.' בסוף המשפט, טאהיונג פרש את זרועותיו לרווחה כדי להדגיש את דבריו ושחרר עוד צחוק מתוק, גורם לג'ין לחייך ברוך.
'אני חושב שהוא בחדר שלו, אבל אם יונגי שם, אתה צריך להיות בשקט, בסדר?' הצעיר הנהן ונישק בחוזקה את שפתיו של בן זוגו, לא נותן לו להגיב לפני שרץ מהחדר.

כשטאהיונג הלך, ג'ין חזר לבישוליו. הוא לא רצה לבשל משהו מסובך מידי, בכל זאת, השעה הייתה מאוחרת ולבשל משהו ארוך יגרום לכך שיאכלו רק באמצע הלילה, ולמרות שזה כבר קרה, הוא לא רצה שזה יהפוך למשהו קבוע מידי.

**************

נאמג'ון קרא, כשטאהיונג נכנס בריצה אל החדר.
בעשר הדקות האחרונות, הוא ניסה לדובב את בן זוגו לשיחה, אך ויתר לבסוף, ונתן ליונגי לישון.
'מה אתה עושה פה?' שאל בבלבול את הנער שקפץ על מיטתו. טאהיונג לא ענה, רק משך אליו את ידו של הבוגר והחל לשחק באצבעותיו, דבר שעשה רק כשהיה ב'Little space'.
'אתה 'קטן' עכשיו, נכון?' שאל נאמג'ון בחיוך קל, טאהיונג הנהן בשתיקה.
'ג'יני מבשל... נאמי יכול לשחק איתי?' שאל הצעיר בביישנות והרים את מבטו מאצבעותיו של נאמג'ון, שהנהן גם הוא.
'האמת, יש לי משהו בשבילך. תחכה לי בחדר שלך?' עיניו של טאהיונג הבריקו והוא קם מהמיטה במהירות. הוא רץ אל מחוץ לחדר, מתעלם מהעובדה שהפיל את כל מצעיו של הבוגר.

cryWhere stories live. Discover now