cry

פרק 55

18+ (מרומז)

רק כשנאמג'ון נכנס אל חדרו, טאהיונג פקח את עיניו.
הוא התעורר מצלילה של הדלת הנפתחת, והביט בעיניים עייפות בנער הבוגר שנכנס והתיישב על קצה המיטה, שותק.
'מה קרה?' שאל נאמג'ון ברכות, לאחר עשר דקות של שתיקה. טאהיונג כיסה את פניו בידיו.
'ז-זה כואב...'
'מה? מה כואב?' שאל הבוגר בעדינות. הוא ליטף את שיערו הכהה של טאהיונג וחיכה שהאחר ידבר סוף סוף, שיסביר לו מה קרה.

'ה-הוא נגע בי... ו-ו-זה כואב...' טאהיונג החל לבכות. דמעות רותחות נפלו מעיניו והרטיבו את כפות ידיו, שעדיין כיסו על פניו.
עיניו של נאמג'ון נפערו בתדהמה. הוא טלטל את ראשו כדי להתעשת ופתח את פיו כדי לדבר, אך אף מילה לא יצאה.
'מ-מי?' שאל לבסוף, עיניו עדיין פעורות בתדהמה. 
'א-אתה לא כועס... נכון?' שאל הצעיר בקול קטן. נאמג'ון מיהר לנענע בראשו לשלילה.
'לא! טאה, אתה לא עשית שום דבר לא בסדר. אבל אני צריך שתסביר לי מה קרה, בסדר?' טאהיונג הנהן, עדיין בוכה, והתיישב במיטתו.
'ה-ה-הפסיכיאטר...' מלמל בשקט. נאמג'ון נשך את שפתיו.
'אתה יכול לספר לי? תגיד לי מה קרה.' בבכי, טאהיונג החל לדבר על השעה הכואבת שעבר ביום הקודם. שפתיו רעדו, ומידי פעם הוא נאלץ לעצור את דבריו כדי להחליש את בכיו, שהשתלט על נשימתו.
'א-אני אפילו לא יודע מה הוא עשה! זה רק כואב...'

*****

הדבר היחיד שנאמג'ון יכל למצוא כ'טוב' בסיפורו של טאהיונג, היה שתמימותו ובתוליו של האחר עדיין לא נלקחו. השאר, צמרר אותו.
'טאה, מה שקרה היה דבר מאוד, מאוד לא טוב. אבל אתה לא אשם בו. עכשיו, בבקשה תפסיק לבכות.' אמר נאמג'ון בעדינות, לאחר שטאהיונג סיים את סיפורו. הוא פרע את שיערו של האחר עד שזה הפסיק לבכות, והושיט לו כוס מים שמשום-מה נחה בצד.
'אני אלך לשאול אם אתה יכול להשתחרר, בסדר? תירגע בינתיים.' אמר נאמג'ון בעדינות, קם ממקומו, ויצא מהחדר.

**************

'היי.' אמר נאמג'ון בקצרה כשנכנס אל חדרו, ומצא את בן זוגו יושב על מיטתו וכותב. הוא נשק קלות ללחיו של האחר וזרק את גופו על המיטה הצמודה לקיר, חושב.
הוא וטאהיונג כבר חזרו אל הבית המשותף לללהקה, אבל טאהיונג, כמו במהלך הנסיעה, לא הפסיק לבכות, עד שנרדם.
'אתה נראה... מהורהר. מה קרה?' שאל יונגי בשקט. הוא הניח את הדף והעיפרון שהחזיק בידיו ונשכב גם הוא על מיטתו, כשפניו מופנות אל זו של נאמג'ון.
'כלום, אני מניח.' ענה הבוגר בקול מרוחק. 'זה פשוט- לא משנה, לא חשוב.' יונגי משך בכתפיו. הוא לא יכול להתעקש על תשובה מבן זוגו בזמן שהוא עושה את אותו הדבר.

'רק למקרה שזה מעניין אותך, ג'ין קילל אותך לפחות בשלוש עשרה שפות שונות, במשך חצי שעה, בלי להפסיק לנשום. אני חושב שהוא נרדם שוב לפני שבאת, או שהוא התעלף מחוסר אוויר.' העיר הצעיר ומשך אליו את הדף והעט שנחו לידו, חוזר לכתיבתו.
'הוא יתגבר על זה, הוא צריך לישון.' אמר נאמג'ון כתשובה ומשך מאחר המדפים מעל מיטתו את אותו הספר שאמו נתנה לו ביפן. הוא עדיין לא הספיק לקרוא את כולו, ועכשיו יש לו זמן, לפחות עד שטאהיונג יתעורר.