cry

פרק 7

**פרק שמורכב מהרבה דיאלוגים, סליחה על זה שאני לא כותב כל הזמן מי מדבר...

**אני לא זוכר בדיוק את הגילאים האמיתיים, אז אלה הגילאים  בסיפור: (מהגדול לקטן) ג'ין - 25, נאמג'ון - 25, הוסוק - 24, יונגי - 24, ג'ימין - 22, טאהיונג - 22, ג'ונגקוק - 21

** כוכביות (****) מסמנות 'כעבור כמה זמן' וזה: _-_-_ מסמן 'במקביל'

'זה נאמג'ון, אפשר להכנס?' נשמע קול מכיוון הדלת, ג'ין קם באחת 'כן, תיכנס' ענה. נאמג'ון פתח את הדלת והביט בבלבול בנער הכעוס שעל המיטה ובג'ין שעמד במרכז החדר, כשאגרופיו עדיין קפוצים בדאגה ובכעס. 'יופי, אני צריך לבשל, אז פשוט תשאר פה ותשמור שהוא לא ינסה לעשות משהו כזה שוב' אמר ג'ין ויצא מהחדר לפני שנאמג'ון הספיק להגיב. 'תעוף מפה, אני לא צריך שישמרו עליי' אמר יונגי בקרירות. 'אתה כן, למה ניסית להתאבד?' שאל נאמג'ון 'לא אמרתי את זה לג'ין, למה שאני אגיד את זה לך?' שאל הנער הקודר. 'אני לא כמו ג'ין, תגיד לי' ציווה נאמג'ון 'גם אני לא כמו ג'ין, אתה לא יכול להגיד לי לעשות משהו ואני אעשה את זה, עכשיו לך מכאן, אני לא צריך בייביסיטר' המשיך יונגי בקולו הקר. 'אני מניח שג'ין כבר אמר לך את זה אבל.. אתה לא מבין עד כמה זה נורא להתאבד, ועוד בשרפה? למה אתה לא יכול להגיד לי למה? אני יכול לעזור, נראה לי'   'אתה כל כך טועה, אין לך מושג עד כמה'   'טועה במה?'   'אתה לא יכול לעזור, אף אחד לא יכול לעזור!'   'אני לא זה שטועה, זה אתה, אנשים יכולים לעזור, פשוט תפסיק לחשוב שאתה לבד בעולם'   'אין אף אחד שיכול לעזור לי, ובטח שלא אתה!'   'אני כן'   'כן? גם אם הסיבה לזה היא אתה?!' צרח יונגי, אך אחרי ששם לב מה אמר השתתק באחת וכבש את ראשו בכרית. 'מה זאת אומרת?' שאל נאמג'ון בהיסוס, יונגי לא ענה 'אתה תענה לי, ועכשיו. למה אני הסיבה לזה שניסית להתאבד?!' יונגי עדיין שתק 'תענה לי, למה בגללי ניסית להתאבד?!'

_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

ג'ין נכנס למטבח באיטיות, ומיד ג'ונגקוק, ג'ימין והוסוק קפצו עליו 'מה לעזאזל קרה?! למה יונגי ניסה לשרוף את עצמו?!'   'הוא לא אמר לי, ואני מציע שלא תשאלו אותו, זה לא יהיה חכם, איפה טאהטאה?' ענה ג'ין 'טאהיונג עדיין בחדר שלו' ענה ג'ונגקוק 'אה, אוקי, אז אני הולך לבשל, לא נשאר הרבה זמן עד שתיים וחצי' אמר ג'ין ונכנס למטבח.  

'ג'ימין! בוא לפתוח את הדלת! אני באמצע הבישולים!' צעק ג'ין כששמע דפיקות קלות על הדלת. 'ג'ימין והוסוק יצאו' ענה לו ג'ונגקוק בצעקה מחדרו. ג'ין נאנח ופתח את הדלת בעצמו. 'הי צ'ין, ג'ימין אמור לחזור בעוד רגע, אתה רוצה לחכות לו בחדרו?' שאל את שחור השיער, צ'ין הנהן בחיוך. 'תעלה למעלה, דלת שלישית משמאל' אמר ג'ין וחזר אל המטבח.  'אתה השתנת ג'ין, מאוד' לחש צ'ין ועלה לקומה השנייה של הבית.