18+ (מרומז)
נאמג'ון נכנס אל הבית המשותף ללהקה כשראשו מלא מחשבות. הוא הבין שהמשפט לא החזיר זכרונות טובים ליונגי, אבל האחר אפילו לא הסכים להביט אליו, ובטח שלא לדבר איתו.
'איפה יונגי?' שאל ג'ין בחשדנות כשנאמג'ון נכנס אל המטבח ונגע קלות בכתפו 'אצל דודה שלו. השארתם לי משהו לאכול?' שאל הצעיר בנימה נייטרלית לחלוטין. הוא לא התכוון להראות את הרגשות שלו, לא עכשיו, כשאפילו הוא לא יודע מה הם.
'כן. זה במקרר. אבל נאמג'ון... אתה יודע למה הוא אצלה?' 'אני לא יודע בדיוק. אבל זה לא קשור עכשיו. למה אתה לא ישן? רבע לשתיים עשרה.' 'חיכיתי לך וליונגי.' ענה ג'ין בקצרה ויצא מהמטבח, לא מבין בכלל על מה השיחה התנהלה.
**************
'ג'יני?' מלמל טאהיונג בעייפות כשנכנס אל חדרו של בן זוגו. 'ג'יני...' הוא ניער את כתפו של הבוגר עד שזה התעורר והתיישב במיטתו.
'טאהטאה... למה אתה ער? מאוחר.' שאל ג'ין ומשך בעדינות את גופו של הצעיר אליו כדי שיתיישב לידו.
'הוסוק וג'ונגקוק עושים קולות מוזרים...' מלמל טאהיונג. הוא הניח את ראשו על כתפו של ג'ין ועצם את עיניו.
'א-אני יכול לישון איתך? פה ל-לא שומעים את זה.' 'בטח. אבל למה אתה מתכוון ב'קולות מוזרים'?' שאל הבוגר כשטאהיונג נשכב על המיטה ומשך לעצמו את השמיכה היחידה ששהתה שם.
'ג'ונגקוק צועק 'הוסוק'. והוסוק סתם עושה קולות מוזרים.' ענה הצעיר, גורם ללחייו של ג'ין להסמיק בהבנה מה קורה ליד חדרו של טאהיונג.
'טאהיונגי, אם זה קורה שוב... תבוא לחדר שלי, בסדר? אל תיכנס לחדר של ג'ונגקוק או של הוסוק בשום אופן.' בעייפות, טאהיונג הנהן וניער את ידו של הבוגר. 'בוא כבר...' יבב בילדותיות, גורם לג'ין לחייך ולשכב לידו.
'תנשק אותי.' פקד על בן זוגו, שהרים את גבתו 'תבקש יפה.' אמר באדישות מזויפת והפנה את ראשו מהצעיר.
'לא רוצה.' טאהיונג הוציא את לשונו והפגיש אותה עם אפו של הבוגר, שעצם את עיניו בהפתעה.
'טאהיונגי!' התלונן ג'ין וניגב את אפו 'תפסיק ללקק אותי!' מחה כשהצעיר ליקק גם את לחיו 'אז תנשק אותי.' אמר טאהיונג ונצמד כמו קואלה קטנה אל גופו של בן זוגו 'נו כבר!' 'אתה לא מבקש יפה.' ענה ג'ין בהתגרות קלה ועצם את עיניו.
'אני הולך לישון, אז אם אתה רוצה נשיקה, כדאי שתבקש יפה~' אמר הבוגר. הוא לא הודה בזה, אבל הוא נהנה להתגרות בבן זוגו, למרות שהניח שאם ימשיך ככה, יקבל התקף לב מתגובתו החמודה.
'לילה טו-'
לטאהיונג נמאס. הוא רצה את נשיקתו של בן זוגו, אבל לפי התנאים שלו.
בלי לחשוב, הוא טיפס על גופו של ג'ין ונשק לשפתיו בחוזקה, גורם לבוגר לחייך וללטף את שיערו.
'עכשיו, כשקיבלת את הנשיקה שלך, אתה יכול ללכת לישון? אנחנו צריכים להתאמן על הכוריאוגרפיה החדשה מחר.' אמר הבוגר, אך לא זכה לתשובה, טאהיונג כבר נרדם בצמוד אליו.
**************
למחרת בבוקר, ג'ין התעורר כשידיו של בן זוגו כרוכות סביב גופו ושיערו החום ממלא את כל שדה ראייתו. בעדינות, הוא ניתק את אחיזתו של הצעיר וקם ממיטתו. הוא סידר את השמיכה על גופו של טאהיונג ויצא מהחדר, מתעלם מהעובדה שהוא עדיין לבוש בפיג'מה.
כרגיל, הוא ניגש אל המטבח והחל לבשל את הדבר הראשון שעלה בראשו, מחשבותיו נמחקות ככל ששקע בבישול.
מאז ומתמיד זה היה ככה, בכל פעם שהחל לבשל, כל דאגותיו נמחקו למשך כל זמן הבישול, זאת הייתה התרפיה שלו, כבר מגיל חמש, כשרק למד לבשל.
YOU ARE READING
cry
Romanceכולם שונאים לבכות, נכון? כל כך חבל שהבכי הוא הדרך הטובה ביותר לבטא רגשות, כל כך חבל... כל כך חבל שדווקא בשבוע החופשה הכמעט יחיד של הלהקה, כל כך הרבה דברים קורסים, נהרסים. טוב, שבעתם שונאים לבכות, אז למה הם עושים את זה כל כך הרבה? קרדיט לMyLight222 ע...
