'הוסוק, למה אתה מאופר?' שאל ג'ין בבלבול תוך כדי החזרות, הוסוק הפסיק את ריקודו 'אני לא מאופר.' 'אתה כן, יש לך מייק-אפ על הפנים, אם אתה מנסה להתאפר, לפחות תשתמש בגוון שלך. עכשיו, למה התאפרת? אף אחד מאיתנו לא מתאפר כשהוא בבית.' 'למה זה כל כך משנה לך?' 'כי זה די ברור שאתה מסתיר משהו, גם אני הייתי משתמש בשיטה הזאת כדי להעלים... סימנים. רק שאני הייתי משתמש במייק-אפ בצבע שלי.' אמר ג'ין, גורם לצעיר לגרד את עורפו במבוכה 'זה כלום.' טען הוסוק 'זה כן, תוריד את זה.' הוסוק נאנח לעצמו וציית, משפשף בעדינות את המייק-אפ מפניו וחושף את הסימן מסביב לעינו 'מה זה?' שאל ג'ין בדאגה 'אמרתי לך, כלום.' אמר הצעיר בשנית, גורם לג'ין לגלגל את עיניו בכעס.
'זה לא כלום, למה אתה לא אומר לו מה זה?' שאל יונגי בשקט ממקומו, ג'ין הסתובב אליו באחת 'אתה יודע מה זה?' 'כן, אבל אני חושב שהוסוק צריך להגיד לך.' ענה יונגי, ממשיך בקולו השקט 'הוסוק, אם אתה לא אומר לי עכשיו מה זה, אני אגרום לך לשטוף כלים לנצח, ואני מתכוון לנצח.' 'זה כלום!' צעק הוסוק ויצא מהחדר בריצה, טורק אחריו את הדלת.
'מה קרה כאן הרגע?' שאל ג'ימין בבלבול לאחר שהוסוק יצא מהחדר, ג'ין לא ענה, רק התיישב על הרצפה ותפס את ראשו 'יונגי, אתה יודע מה זה? בבקשה תגיד לי שזה משהו שאפשר לפתור במהירות, באמת אין לי כוח לעוד בעיה.' יונגי נענע בראשו לשלילה 'זאת לא בעיה שאתה יכול לפתור, רק הוסוק. הסימן הזה... אם אני לא טועה, ואם זה באמת מה שהוסוק סיפר לי לפני כמה שנים, זה בגלל ההורים שלו, האפה שלו ליתר דיוק.' ברגע שג'ונגקוק שמע את משפטו של יונגי, הוא מיהר לעזוב את מקומו ולרוץ החוצה, מתכוון לחפש את בן זוגו.
'לאפה של הוסוק יש סוג של שריטה, הוא מכריח את הילדים שלו להיות מושלמים, ואם הם לא עומדים בסטנדרטים שלו, הוא מכה אותם. לכן הוסוק בולמי, ולכן הוא מתאמן עד לשעות לא הגיוניות, הרגלים.' הסביר יונגי 'הוא צריך לעבור טיפול פסיכיאטרי...' סינן ג'ין, ג'ימין הרים גבה 'מי? הוסוק?' 'לא, האפה שלו, למה האבות של כולם בלהקה הזאת פסיכופטים?' שאל ג'ין בציניות ויצא גם הוא מהחדר, כשטאהיונג ממהר לרוץ אחריו.
_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
'הובי... אתה בסדר?' שאל ג'ונגקוק בעדינות את הנער הבוגר שישב על מיטתו, ראשו בין ידיו וכתפיו הרועדות הן הסימן היחיד לבכיו.
'כ-כן...' גמגם הוסוק וניגב בקצה שרוולו את עיניו הדומעות 'אתה לא בסדר... הובי... למה לא סיפרת לי?' שאל הצעיר והתיישב על ברכיו של הוסוק, חופן בידו הימנית את פניו ומנגב באגודלו את הדמעות שזלגו על לחייו 'א-איך אתה יודע ממה זה?' שאל הוסוק, 'יונגי היונג סיפר לנו...' אמר ג'ונגקוק ונשק לבן זוגו, גורם לחיוך מריר להופיע על שפתיו 'הובי... בבקשה אל תסתיר ממני דברים כאלה... בסדר?' הבוגר הנהן ונשכב על המיטה, מפיל את ג'ונגקוק לידו.
'אתה יודע שאני אוהב אותך, נכון?'
YOU ARE READING
cry
Romanceכולם שונאים לבכות, נכון? כל כך חבל שהבכי הוא הדרך הטובה ביותר לבטא רגשות, כל כך חבל... כל כך חבל שדווקא בשבוע החופשה הכמעט יחיד של הלהקה, כל כך הרבה דברים קורסים, נהרסים. טוב, שבעתם שונאים לבכות, אז למה הם עושים את זה כל כך הרבה? קרדיט לMyLight222 ע...
