cry

פרק 42

18+ (מרומז)

'יונגי, תתעורר הטלפון שלך מצלצל.' לחש נאמג'ון אל הנער שישן במיטתו, מותש מן ההופעה.
'חמש דקות...' מלמל יונגי 'זה לא עניין של זמן, מישהו מתקשר אליך.' אמר נאמג'ון, יונגי פיהק וקם 'מי זה?'   'מישהי בשם סוראן, אחותו של הוסוק?' הבעת פניו של יונגי השתנתה בשנייה והוא מיהר לקחת את הטלפון מידו של הבוגר 'לא. חברה שלי, יש לה את אותו השם כמו לאחותו של הוסוק, צירוף מקרים. אתה יכול לצאת? אני רוצה לדבר איתה לבד.' נאמג'ון הנהן ויצא מהחדר, נותן ליונגי את הפרטיות שהוא מבקש.

'יונגי?'

'היי נונה...'

'אני צריכה לדבר איתך.'

'ה-הכל בסדר?'

'אתה יודע שלא, אף אחד מאיתנו לא בסדר.'

'לא ניסיתי להגיד שכן.'

'אני יכולה לבוא אליך?'

'כ-כן, בטח, את יודעת את הכתובת, נכון?'

'כן, נתת לי אותה פעם. היא עדיין רשומה על היד שלי, אני כותבת אותה כל פעם מחדש.'

'אוקי, מחר?'

'להתראות.'

'ב-ביי נונה.'

יונגי כיבה את הטלפון והניח אותו ליד כריתו, הוא לא ידע מה גרם לסוראן להתקשר אליו, אבל הוא ידע שזה חייב להיות משהו חשוב. 
הוא יצא מהחדר ומצא את נאמג'ון עומד ליד הדלת, נשען על הקיר.
'אנחנו אוכלים עכשיו.' הודיע הבוגר, יונגי משך בכתפיו ונעמד על קצות אצבעותיו, מניח נשיקה ביישנית על לחיו של נאמג'ון ורץ ממנו במבוכה.

'יונגי? הכל בסדר? אתה ממש סמוק. אתה חולה?' שאל ג'ין כשיונגי נכנס בריצה קלה אל המטבח והתיישב באחד הכיסאות הפנויים 'אני בסדר.' פלט יונגי, 'סוראן יכולה לבוא אליי מחר?' ג'ין הרים את גבתו 'סוראן? אחותו של הוסוק?'   'לא, חברה שלי, סיפרתי לך עליה פעם.' ענה הצעיר בקצרה והניח על צלחתו מעט מהאוכל החם, מבהיר לג'ין שהוא מצידו סיים את השיחה.

**************

'קר לך?' שאל נאמג'ון כשראה שיונגי רועד קלות במיטתו, אחרי שהארוחה נגמרה והלהקה התפזרה בחזרה ברחבי הבית.
יונגי לא ענה, רק הידק את השמיכה אל גופו והביט אל בן זוגו בעיניים אדישות.
'קח את זה.' נאמג'ון לך את שמיכתו מקצה המיטה וזרק אותה אל יונגי, שתפס אותה מתוך אינסטינקט.
'א-אבל-'   'זה לא משנה, אני לא ישן עם שמיכה בקיץ.' קטע אותו הבוגר, יונגי מלמל משהו שנשמע כמו תודה וכיסה את גופו גם בשמיכתו של נאמג'ון, מודע פתאום לריחו החמים של בן זוגו.
הוא התכרבל בתוך שתי השמיכות, נותן לעצמו לשקוע באופוריה חמימה של ריחו של נאמג'ון.
החום לא הגיע מהשמיכה עצמה, אלא מהעובדה שהיא שטופה בחומו של נאמג'ון, זה מה שגרם לתחושת החמימות הנפלאה שעטפה את יונגי.