cry

קטע מספר 1.

זה קטע שהיה אמור להיות בפרק 45, כדאי לקרוא אותו כדאי להבין את ההקשר.
החלק הזה לא נכנס לספר הסופי כי הוא לא מוסיף לעלילה דבר.
סליחה על כל טעות שיש בקטע.

יונגי שכב בקצה המיטה המשותפת לו ולנאמג'ון, ורעד קלות.
הוא לא היה עם השמיכה שלו, היא נפלה מאחורי המיטה והוא לא הצליח להוציאה, אז הוא ניסה להסתדר, ללא הצלחה.
הוא התהפך מספר פעמים כדי למצוא זווית בה יהיה לו קל יותר להירדם, אבל הקור הפריע לו.

'יונגי? איפה השמיכה שלך?' שאל נאמג'ון ממקומו, בקצה השני של המיטה, עדיין ער.
'נפלה. לא הצלחתי להזיז את המיטה כדי להוציא אותה.' ענה יונגי בשקט ואסף את ברכיו אל חזהו בניסיון לצמצם את נוכחותו.
'אייגו... קח.' הבוגר פרש את שמיכתו על כל המיטה, כך שהקצה מגיע אל יונגי, אך הנער היה רחוק מכדי להתכסות בה.
'אני שונא את זה שאני עדיין מביך אותך.' מלמל נאמג'ון וקירב בעדינות את הצעיר אליו, מכסה את גופו הקטן בשמיכתו וגורם לסומק ורדרד להתפשט על לחייו הקרות.
'א-אתה לא...' שיקר יונגי, הוא ידע ששקרו חשוף מידי, אבל הוא בכל זאת ניסה.
'אני כן. אני לא אוהב את זה, אבל אני עדיין מביך אותך.' אמר נאמג'ון ושלח את ידו בהיסוס אל שיערו הירוק של יונגי, מתחיל ללטף ולפרוע אותו.

לאט לאט, עיניו של הצעיר נעצמו, והוא החל להירדם, מה שגרם לנאמג'ון להסיט את ידו כדי לתת לבן זוגו לישון.
'ת-תמשיך...' מלמל יונגי, חצי ישן, והתקרב אל הבוגר כדי 'לקחת' יותר מהשמיכה אליו.
בזהירות, נאמג'ון כרך את זרועותיו סביב גופו הקטן של הנער כדי להעביר מעט מחומו אל קרירותו התמידית. 
הוא הקשיב לקול נשימותיו השקטות של יונגי בשתיקה משל עצמו, ולא יכל שלא למצוא את המראה הישנוני של בן זוגו כחמוד. 

'נ-נאמג'ון?' לשנייה, יונגי התעורר, וגמגם את שמו של בן זוגו בשקט, מה שגרם לבוגר להנהן באופן אוטומטי.
'אני אוהב אותך...' נאמג'ון הופתע, הוא לא זכר פעם בה יונגי אמר לו בבירור שהוא אוהב אותו, זה תמיד היה מהוסס, מתחמק. הוא אף פעם לא יזם את המשפט בעצמו.
הוא הידק מעט את חיבוקו הקל והביט אל שיערו הירוק של הצעיר, שהיה פרוע וסבוך.
'יותר...' מלמל יונגי, חצי ישן, והרים מעט את ראשו, נתקל בעיניו של הבוגר.
הוא התכרבל בחיקו של נאמג'ון ונמס אל תוך חומו, אולי יונגי לא אהב מגע, אבל הכרבולים, החיבוקים הליליים האלה עם נאמג'ון, זה היה שונה, המגע לא היה דורשני וקר כמו בילדותו, ההפך, הוא היה מזמין, רך, ובעיקר רגוע.

'נאמג'ון... תנשק אותי...' ביקש יונגי בשקט, ראשו מורם אל פניו של הבוגר, שהביט בו ברוך.
בעדינות, נאמג'ון נשק למצחו של בן זוגו, מרוויח יבבה חסרת שבעות רצון.
'לא ככה...' יונגי הרים את ראשו מעט מעלה יותר, מפגיש את שפתיו עם אלה של נאמג'ון ומנשק אותו ארוכות.
לאחר הנשיקה, יונגי השפיל את ראשו בשנית והתכרבל כמה שיכל בחיקו של הבוגר.
החום היה מדהים, הוא הפיג לחלוטין את הקור התמידי ששהה סביב ליונגי, וגרם לאחרון לאופוריה מתוקה.